|
|
עמוד:15
שיפור מנגנון קבלת ההחלטות הממשלתי 15 נציבות שירות המדינה הישראלית פועלת בשלוש השנים האחרונות מתוך תפיסה זו ממש, ובמסגרתה מגוּון יותר משמעו מקצועי יותר . הסיבה לכך היא שהיעדרה של קבוצה ממוקדי הכוח בשירות הציבורי עשויה להוביל לקיומו של מנגנון קבלת החלטות שאינו מביא בחשבון את כל הצרכים הייחודיים של הקבוצה שקולה נפקד . כפי שהסביר מרדכי קרמניצר, "כשמדובר בקבוצה שאינה 'משלנו' או משל הרוב — הלב עלול להיות גס בזכויותיה . אפשר שהוא יהיה גס גם בשל היעדר ייצוג ממשי של הקבוצה סביב שולחן הדיונים שעליו זוכים לייצוג מובהק האינטרסים של הכלל" . 20 במסמך הזה אנו מתמקדים, כאמור, באוכלוסייה הערבית . מצב עניינים אפשרי הנובע מן הייצוג החסר הודגם במסמך שפרסמה עמותת סיכוי בשנת 2010 : "ועדה מקצועית בגוף ממשלתי מקבלת החלטה על חלוקת משאב מסוים . בוועדה יושבים רק אזרחים יהודים והיא איננה מתייעצת עם אנשי מקצוע ערבים . התוצאה היא בדרך כלל הקצאת יתר ליהודים" . 21 הייצוג החסר במוקדי קבלת ההחלטות, גם במקום שאין אפליה מובנית, עלול להגדיל את הסיכויים שהאינטרסים והצרכים של הציבור הזה לא יובאו לדיון כלל, וגם אם יובאו, לא ייוצגו כהלכה בידי אחרים . עמדה על כך ברק-ארז כאשר כתבה כי "ניתן לשער כי רשות שחברים בה נציגי מיעוטים תיטה פחות להפלות את בני קבוצתם" . 22 מחקרים שפרסמו רשויות בישראל מכירים בערכה של הַעֲסקה רבגונית בכל הנוגע למתן מענה טוב יותר לקהל יעד המורכב מאנשים מקבוצות שונות . 23 20 מרדכי קרמניצר "המידתיות החוקתית : קווים ( ראויים ) לדמותה" מידתיות במבט ביקורתי ומשווה 15 ( מרדכי קרמניצר עורך, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2016 ) . 21 מהא אבו סאלח, מיכל בליקוף, רון גרליץ ורות ויינשנק – ונר מחסמים לסיכויים : מיפוי חַסָמים והמלצות מדיניות בדרך לשוויון בין ערבים ליהודים בישראל ( עמותת סיכוי, אוגוסט 2010 ) . 22 ברק – ארז, לעיל ה"ש ,19 בעמ' 289 . 23 כך, למשל, בשנת 2013 הצביע מחקר שערך שוקי הנדלס במשרד הכלכלה על "היתרונות של העסקה רבגונית", ולפי ממצאי הסקר שפרסם, "רוב מקרב הנשאלים העריך כי עבודה רבגונית תשפר במידה רבה את השירות ללקוחות מקבוצות שונות" . ראו שוקי הנדלס "תחושת אפליה של עובדים ושל מחפשי עבודה, וגיוון תעסוקתי במקומות עבודה" 12 ( משרד הכלכלה, 2013 ) .
|
|