|
|
עמוד:10
10 בישראל נכתבה ספרות תאורטית ענפה על חשיבות הייצוג ההולם והגיוון התעסוקתי מזוויות ראייה רבות וביחס לקבוצות שונות — בעיקר נשים וערבים . עם זאת, נקודת המבט של מי שהשתתפו במנגנוני קבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות הממשלתית לא זכתה להתייחסות נרחבת בספרות זו . לכן, כדי לבחור את הדוגמאות הרלוונטיות ביותר לענייננו, ערכנו כמה ראיונות, בשיטת snowballing , 3 עם בעלי תפקידים שהיה להם חלק מרכזי במוקדי קבלת החלטות במהלך עבודתם בשירות הציבורי, ועל בסיסם ובהמלצתם אספנו את מקרי המבחן . 4 אנו סבורים כי הדוגמאות והתובנות מהשטח שהעלו המרואיינים והמרואיינות — המגיעים מרקעים שונים, מתחומי עיסוק וידע מגוונים, מכמה משרדי ממשלה ומעמדות שונות על רצף הניהול והעשייה של השירות הציבורי — עשויות להיות בעלות משמעות להמחשת הטענה ש בהיעדר ייצוג של המגוון הישראלי במוקדי קבלת ההחלטות, לא רק שרמת האמון בשירות הציבורי ומידת הלגיטימיות שלו מתערערות, אלא שהיכולת לקבל החלטות מקצועיות הנוגעות לכלל אזרחי ישראל נפגעת פגיעה קשה, ובוודאי היכולת לקבל החלטות הנוגעות מטיבן ומטבען לקבוצות שאינן מיוצגות במערכת הציבורית . כבר בפתח הדברים נדגיש כי נקודת המוצא שלנו היא שהפקידות הציבורית פועלת כדי להגשים את עקרון השוויון ולהעניק לכלל אזרחי המדינה את השירות הטוב ביותר . נוסף על כך, הצעדים שנקטה נציבות שירות המדינה בשנים האחרונות התחילו לתת את אותותיהם בשטח, והראיה — גידול של % 9 . 2 בייצוג האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה בשנים 2015 – 2019 . 5 עם זאת, חשוב להצביע על "נקודת עיוורון" במוקדי קבלת ההחלטות שנוצרת בשל הייצוג החסר של אוכלוסייה זו . הייצוג החסר משפיע על יכולתה של הפקידות בשירות הציבורי למלא את תפקידה נאמנה . נבהיר כי אף שדוח מחקר זה מתמקד בייצוג 3 שיטת מחקר שבמסגרתה המרואיינים מפנים את הכותבים למרואיינים פוטנציאליים נוספים . 4 בחרנו שלא לפרסם את שמותיהם של המרואיינים והמרואיינות כדי לאפשר להם להתבטא בחופשיות . 5 מור ברזני, רבקה שפר ואיאת רחאל "דו"ח גיוון וייצוג בשירות המדינה לשנת תשע"ח - תשע"ט 9102" ( נציבות שירות המדינה, מאי 2020 ) . דוח מחקר
|
|