מבוא

עמוד:12

ה צעה לסדר 1239 בגישה עקרונית נחרצת, הגורסת שבכל מקרה אין להיזקק לסמכות להתקין תקש"ח אלא כאשר הכנסת מנועה מלבצע את תפקידה מפאת מצב החירום עצמו . על רקע העמימות בפסיקה השתרשה התפיסה הבעייתית — שהדריכה את הממשלה בטיפול באירוע הקורונה, באישור היועץ המשפטי לממשלה — שניתן לאמץ פרשנות "מקילה" בנוגע לשני יסודות אלה יחדיו : להתבסס על ההכרזה המתמדת והכללית לנהל כל משבר שהוא, ובד בבד להתקין תקש"ח גם כשהכנסת איננה משותקת בגלל מצב החירום . גם בית המשפט העליון, בפסק דין קצרצר מאוגוסט 2020 שמחק עתירה עקרונית בנושא, ביטא תמיכה בגישה זו, אף שלא נכנס לעובי הקורה . 4 בפסק דין נוסף מינואר 2021 חזר בית המשפט על עמדה זו . 5 כפי שאטען כאן, אכן יש הצדקה לאמץ גישה גמישה יותר בנוגע לנסיבות שניתן בהן להתקין תקש"ח, שמאפשרת שימוש בכלי זה גם כאשר הכנסת איננה משותקת בגלל מצב החירום ; אולם גמישות זו בנוגע לדרישת הנחיצות מחייבת עמידה דווקנית על דרישת ההכרזה . לצד זאת, יש לזכור שגם לפי הגישה הגמישה יותר המוצעת כאן, תקש"ח לא נועדו אלא לספק "טיפול חירום" ראשוני באותם מקרים שבהם נדרשת הסדרה מיידית של סמכויות הממשלה לטפל במשבר ואין שהות לקיים הליך חקיקה ראוי כדרך המלך ; גם לפי גישה זו יש לפעול באופן מיידי, ובד בבד עם ההכרזה על מצב החירום, לקידום הליכי חקיקה לטיפול במשבר, ולהשלימם בתוך פרק זמן סביר . מהלך הדיון יהיה כדלקמן : תחילה ייסקר, כרקע לדיון, הסדר החירום המעוגן בסעיפים 38 ו- 39 לחוק-יסוד : הממשלה, השימוש שנעשה בעבר בהכרזה המתמדת על מצב חירום והניסיונות שהיו לבטלה . לאחר מכן תוצג הפסיקה המרכזית העוסקת בסמכות הממשלה להתקין תקש"ח והחייאתו מחדש של כלי זה בזמן משבר הקורונה . על רקע זה, יידונו יחסי הגומלין הראויים בין שני התנאים המוקדמים העיקריים להתקנת תקנות שעת חירום על ידי הממשלה : דרישת ההכרזה ודרישת הנחיצות, והפיקוח שראוי שהכנסת תפעיל על תוכנן 4 בג"ץ 20 / 2399 עדאלה נ' ראש הממשלה ( פורסם בנבו, 2020 . 8 . 16 ) . 5 בג"ץ 20 / 5314 עדאלה נ' היועץ המשפטי לממשלה ( פורסם בנבו, 2021 . 1 . 10 ) .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא