|
|
עמוד:13
13 תקציר התקנים המאוישים בפועל ובין שיעור הנזקקות . התוצאה היא שהמשאבים העומדים לרשות מחלקות הרווחה ביישובים הערביים אינם עולים בקנה אחד עם הצרכים של מטופליהן . שתי תוכניות מרכזיות לקידום תעסוקה ומיצוי זכויות פועלות כיום ביישובים הערביים — "אשת חיל" ו"נושמים לרווחה" . ההשפעות של תוכניות אלו על האוכלוסייה הערבית בכלל, ועל נשים ערביות בפרט, נסקרות במחקר זה . הממצאים מראים שתוכניות אלו מצליחות להביא לידי שינוי חיובי בקרב משתתפיהן על ידי שילוב בשוק העבודה, מיצוי זכויות גבוה יותר ושיפור בתחושת המסוגלות העצמית . אך חרף שינויים חיוביים אלו, ברוב המקרים תוכניות אלו אינן מצליחות לחלץ את משתתפיהן ממעגל העוני בשל השכר הנמוך וחלקיות המשרה של רוב המשתלבים בשוק העבודה . הבעיה, בחלקה, היא שתוכניות אלו לא נועדו, ואין ביכולתן, להתגבר על כלל החסמים המבניים שעימם נדרשים להתמודד האוכלוסייה הערבית, ובעיקר הנשים הערביות, בניסיון להשתלב בתעסוקה איכותית ומתגמלת . האתגרים והפערים שנחשפו במסמך מחדדים את הכורח לשנות את מדיניות הרווחה כלפי האוכלוסייה הערבית . כרגע אין איזון בין השאיפה לעודד השתלבות בשוק העבודה ובין מערכת שירותי רווחה וביטחון סוציאלי אשר מבטיחה רמת חיים הולמת לאנשים הסובלים מעוני שכושר השתכרותם מוגבל — לא בקרב כלל האוכלוסייה, אך בעיקר לא בקרב החברה הערבית . כל עוד לא תטפל המדינה בדרך הוליסטית בצמצום העוני בחברה הערבית, לבניה ובנותיה יהיה קשה להשתלב באופן מיטבי בחברה ובכלכלה הישראלית והם ימשיכו לסבול מההשלכות השליליות של חיים בעוני . לכן אנו ממליצים על צעדים אחדים שיוכלו לשפר את מצב הרווחה בחברה הערבית . עיקרם : הגברת מיצוי הזכויות בתוכניות ממשלתיות כגון "מענק עבודה" ו"חיסכון לכל ילד" ; הרחבת הפרישׂה של תוכניות רווחה לשילוב בתעסוקה והגברת מיצוי הזכויות ביישובים הערביים ; הגברת שיתוף הפעולה בין מחלקות רווחה ותוכניות רווחה ובין הכשרות ולימודים לשיפור ההון האנושי ; מעבר לשיטת תקצוב פרוגרסיבית של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות ; הקצאה של תקנים לעובדים סוציאליים בהתאם לשיעור הנזקקות ביישובים הערביים .
|
|