|
|
עמוד:12
12 דוח מחקר דמוגרפיות באשר לגודלן והרכבן העתידי של קבוצות אלו . לכך עשויות להיות השפעות על תחזיות הצמיחה ועל היערכותם של גורמי תכנון וממשל בהיבטים כלכליים וחברתיים . עדכון התחזיות הדמוגרפיות עשוי להשפיע על תחזיות הצמיחה של אוכלוסיות של יישובים ואזורים מסוימים ועל היבטים תכנוניים ארוכי טווח ברמה המוניציפלית והארצית . מחקר שיאפשר הפקה של נתונים אלו עשוי אפוא לתרום תרומה משמעותית ליעילות התכנונית והביצועית של גורמי ממשל רבים ואגב כך לשיפור רווחת האזרחים . שאלת המחקר שנבחנת במסמך זה היא מהם הקצב וההיקף של המעברים אל ומתוך כל אחד מן הזרמים בדת בקרב האוכלוסייה היהודית ( חרדים, דתיים וחילונים ) , בדגש על היקפי ההצטרפות והעזיבה במגזר החרדי . נוסף על כך, נבחנת השאלה מהו קצב הגידול נטו של כל קבוצה . לבסוף, בהתבסס על תוצאות הסעיפים הקודמים, נבחנים הגודל וההרכב העתידי של אוכלוסיית ישראל . כלומר, מה יהיה גודלה וחלקה היחסי באוכלוסייה של כל אחת מן הקבוצות בעוד עשור ובעוד שני עשורים . שלא כמו מחקרים קודמים על הדמוגרפיה של ישראל, במחקר זה התחזיות הדמוגרפיות על כל קבוצה יתבססו לא רק על פריון הילודה, אלא גם על ההיקף והכיוון של המעברים בין הקבוצות . לסוגיה זו משקל גדול יותר באוכלוסייה היהודית ( בהשוואה לאוכלוסייה הלא- יהודית ) , הן בשל הפערים הגדולים יותר בדפוסי ההשתתפות בשוק העבודה בין הזרמים באוכלוסייה היהודית והן בשל הנתח הגדול של האוכלוסייה החרדית מכלל אוכלוסיית המדינה . 2 . ה מ ח ק ר ב ת ח ו ם וינרב ובלס ( 2018 ) בחנו בעזרת נתונים של משרד החינוך את מגמות השינוי ברמת הדתיות בחברה היהודית . על סמך פערים בין מספר תלמידי כיתות א' למספר תלמידי כיתות ח' שלומדים בפיקוח החרדי, הם מסיקים שיש פער גדול בין קצב הגידול הצפוי לאוכלוסייה החרדית על פי שיעורי הילודה באוכלוסייה זו לבין קצב הגידול המשתקף ממספר הילדים הלומדים בפועל בפיקוח חרדי בכל שנתון . הם מוצאים כי קצב הגידול בחינוך הממלכתי גדול בכ- % 6 מן הצפוי, וקצב הגידול בחינוך החרדי ובחינוך הממלכתי- דתי קטן בכ- % 8 מן הצפוי . מסקנתם
|
|