|
|
עמוד:10
10 דוח מחקר שלאחריו . אלו יצטרפו לכ- 35,000 צעירים בגילים 20 – 39 שכבר עזבו את המגזר בשנים האחרונות ומחפשים את דרכם בחברה ובשוק העבודה . אנו מקווים שממצאי מחקר זה יאפשרו לגורמי הממשל להביא בחשבון את מאפייניה הייחודיים של אוכלוסייה זו ולגבש צעדי מדיניות לשילובה המיטבי . בהקשר זה, ממצא חשוב, הנוגד את ההנחה הרווחת עד כה, הוא שיעורי העזיבה של הנשים, הנמוכים רק במקצת מאלו של הגברים . אומנם בקרב הצעירים רוב העוזבים הם גברים אך בקבוצות הגיל המבוגרות יותר הפער מצטמצם — דבר שמעיד על עזיבה מאוחרת יותר של הנשים . ייתכן שהדבר נובע מכך שמחיר העזיבה גדול יותר אצל הנשים ותגובת הקהילה קשה יותר ( כפי שמציין הורוביץ, 2018 ) , ולכן הן מעדיפות להצניע ואף לדחות את עזיבתן . ממצא זה מחדד את הצורך בהפניית זרקור ממוקד גם אל אוכלוסיית עוזבות המגזר, אשר זקוקות לתמיכה והכוונה לא פחות מן הגברים ( ואולי אף יותר מהם ) , אך מצוקתן כנראה מוכרת פחות לגופים שביכולתם לסייע . מן הצד השני, אוכלוסיית המצטרפים למגזר החרדי, שהיא נתח משמעותי מהמגזר ( כ- % 15 ) , היא קבוצה בעלת מאפיינים וצרכים ייחודיים החווה קשיים בהשתלבות בו ( ולעיתים אף ניכור מקהילות הגרעין ) . כפי שמציין אסף מלחי ( 2016 : 10 - 11 ) , קבוצה זו על רבדיה "מתמודדת עם התלבטויות ואתגרים הקשורים למעמדם החברתי, מערכות יחסים מורכבות עם בני הזוג וסוגיית חינוך הילדים, כמו גם שאלת השייכות וההיטמעות באוכלוסייה החרדית, המגלה לעיתים יחס אמביוולנטי כלפי בעלי תשובה, גם שנים רבות לאחר תהליך התשובה" . אוכלוסייה זו נבדלת מן האוכלוסייה החרדית הוותיקה במגוון היבטים כגון פרישׂתה הגאוגרפית, רמת ההשכלה הפורמלית שלה, גישה לתקציבים ומשאבים ציבוריים והיעדר מעגלי תמיכה קהילתיים . חשוב שצרכיה הייחודיים של קבוצה זו, וכן נתונים על גודלה ומאפייניה, יהיו מוכרים לקובעי המדיניות ויעמדו לנגד עיניהם בעת גיבוש צעדי מדיניות ממוקדים עבור המגזר החרדי .
|
|