|
|
עמוד:9
9 תקציר המחקר ממפה ומאפיין מסגרות חינוך חלופיות לנוער חרדי שאינו לומד בישיבות קטנות : ישיבות תיכוניות עיוניות לחרדים ; בתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים ; פנימיות וכפרי נוער לנערים בסיכון . הוא נסמך על מחקר איכותני פרשני ועל מידע כמותני משני : על סמך 38 ראיונות עומק אישיים ושימוש בנתונים קיימים גובשו המלצות לחיזוקן ולשיפורן של מסגרות החינוך החלופיות לנערים חרדים . הואיל ורבים מן התלמידים במסגרות החלופיות באים משולי החברה החרדית מוקדש מקום לתיאור מאפייני הנשירה ממסגרות חינוך תורניות, שכמה מהם ייחודיים לחברה החרדית וכמה מהם אוניברסליים . אחד הכשלים החשובים שזוהו הוא קיומן של שתי מערכות הכשרה מקצועיות מקבילות לנוער בכלל, ולנוער חרדי בפרט . כפילות זו מקשה לאגם משאבים ולקדם הכשרה מקצועית מיטבית שמותאמת מבחינה תרבותית לצעירים אלו . ה מ ל צ ו ת ההמלצות עוסקות הן בהיבטים ארגוניים ומבניים הן בהיבטים פדגוגיים וקהילתיים הנוגעים לחשיבות שהחברה החרדית מייחסת ללימודי קודש לבנים בגיל בית הספר התיכון . בשל השונות של האוכלוסיות ושל מסגרות החינוך החלופיות הנידונות במחקר זה חולקו ההמלצות לשני חלקים . החלק הראשון יתמקד בישיבות התיכוניות העיוניות והחלק השני יתמקד במסגרות שנועדו לנוער שוליים . ישיבות חרדיות תיכוניות בחינת החסמים והקשיים מלמדת כי הניסיון לבסס ולחזק את הישיבות הללו הוא אתגר גדול הן לקהילה החרדית עצמה הן לרשויות המדינה — בפרט למחוז החרדי במשרד החינוך, הממונה על התקצוב והפיקוח שלהן . להלן סדרה של המלצות שיישומן צפוי להגדיל את מספר התלמידים במוסדות אלו, לשפר את איכות הלימודים בהם ולטייב את המענה החינוכי-חברתי שהן מספקות .
|
|