פרשת שמות

עמוד:6

א שמות כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 6 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י ע"א ) 'את שלפני המטה ואת שאחר המטה' ( ברכות פרק ג' משנה א' ) וכן במקרא 'המעט לנו את עון פעור' ( יהושע כ"ב י"ז ) , 'ואת הברזל נפל אל המים' ( מ"ב ו' ה' ) , 'אל ירע בעיניך את הדבר הזה' ( ש"ב י"א כ"ה ) , והכוונה על עבודתם שהיו עובדים בהם לא היתה אלא בפרך . ויתכן לפרש מלות עבדו בהם כאלו כתובות שתי פעמים : את כל עבודתם אשר עבדו בהם עבדו בהם בפרך ( ראב"ע ) . עבדו בהם : עבד ב . . . ענינו העביד, זולתי כשהבי"ת להוראת בעבור, כמו 'ויעבוד ישראל באשה' ( הושע י"ב י"ג ) ( ראב"ע ) . ( טו ) למילדת העבריֹת : דעת רז"ל ( שמות רבא א' י"ז ) ואנקלוס ורשב"ם ורמבמ"ן וקלעריקוס וראז' שהיו המילדות האלה מזרע ישראל, ודעת המתרגם האלכסנדרי והיירונימוס ויוסף פלאויוס ודון יצחק שהיו מצריות מילדות את העבריות ; וכן נראה, כי איך ייתכן שיצוה לבנות ישראל להכרית את כל בני עמם ויאמין שלא תגלֶינה הדבר ? וקלעריקוס טוען שאם לא היו עבריות היל"ל לעבריות, וראז' הגיה ואמר שהיל"ל את העבריות ; ואין זו טענה, כי אמת שיכול היה לומר למילדות את העבריות, אך אפשר ג"כ לומר למילדות העבריות בהשמטת מלת את, כמו 'האדם הָאוֹכֵל הַבֹּסֶר' ( ירמיה ל"א כ"ט ) , ומה שטענו ממה שכתוב 'ותיראן המילדות את האלהים', איננה טענה כלל, כי את ה' אין כתוב כאן, אלא את האלהים, וכל מי שיש לו אלוה ( יהיה אלהי אמת או אלהי שקר ) , הלא יירא מהכרית עוללים שלא חטאו, יהיו מאיזה עם שיהיו, ודוגמת זה נאמר בעמלק 'ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים' ( דברים כ"ה י"ח ) ותלמידי יח"ף חביבי החכם ר' יעקב חי פארדו זצ"ל מוסיף, שאם היו מעם אחר יצדק לומר שעשו זה מיראת האל ולא מאהבה, אך אם היו עבריות אין צורך להזכיר יראת האל, כי כל אדם אוהב בני עמו . גם מה שטענו משמות שפרה ופועה שאינם מצריים אלא משורשים עבריים, איננה טענה, כי לדעתי המילדות האלה לא היו מצריות ממש, אלא מארץ גושן שהיתה קרובה לארץ כנען ( עיין בראשית מ"ו ל"ד ) וקרוב שהיו מדברות שפת כנען ושמותן כנעניים ועבריים . והנה הדבר ברור כי עם רב ועצום לא ייתכן שלא תהיינה לו אלא שתיים מילדות בלבד, ע"כ ראב"ע ( ואחריו ראז' ) אומר כי שתיים אלה היו שרות על כל המילדות, ור"ע ספורנו אומר כי פרעה דיבר תחילה עם המילדות שהיו בעירו, ואחר שהן לא עשו דברו, לא בטח עוד באותן של שאר מקומות ; וזה רחוק בעיני, כי ישראל היו בארץ גשן, לא במצרים, ואין לפרש ותמלא הארץ אותם שנתפזרו בכל מצרים, כי גם למטה ( ט' כ"ו ) מצאנו 'רק בארץ ( טו ) למילדת . הוא לשון מולידות, אלא שיש לשון קל ויש לשון כבד, כמו : "שובר" ו"משבר", "דובר" ו"מדבר", כך "מוליד" ו"מילד" : שפרה . זו יוכבד, על שם שמשפרת את הולד : פועה . זו מרים, שפועה ומדברת והוגה לולד, כדרך הנשים המפיסות תינוק הבוכה . וַיֹּ֨אמֶר֙מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם עֲבֹ֣דָתָ֔ם אֲשֶׁר-עָֽבְד֥וּ בָהֶ֖ם בְּפָֽרֶךְ : טו לַֽמְיַלְּדֹ֖ת הָֽעִבְרִיֹּ֑ת אֲשֶׁ֨ר שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙שִׁפְרָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית

כרמל

יונתן בשיא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר