|
|
עמוד:2
א שמות כת"י יח"ף | מחיקת י"ף | הוספת י"ף | דפוס ראשון 2 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י משפחת רעמסס הכריתו כמאתים שנה קודם לכן את המלכים הרועים אשר באו מארץ עֲרָב וכבשו את ארץ מצרים ומשלו בה 260 שנים והנה הוא אומר כי יוסף ואח"כ כל בית אביו באו מצרימה בזמן ממשלת הרועים, והמלכים הרועים אהבו אותם להיותם גם הם מבני שם ומאנשי אזיאה ומדברים לשון הקרובה ללה"ק, ואולי היו גם הם נקראים עברים מבני יקטן בן עבר ( בראשית י' כ"ה ) והנה פרעה שבימי יוסף שהיה אוהב העברים הושיב בני יעקב במיטב הארץ בארץ רעמסס, והארץ ההיא קרוב להאמין שהיתה ארץ אחוזת משפחה אחת של מצרים הנקראת משפחת רעמסס, ובני ישראל לקחו נחלתם כלה או רובה וישבו בה, ואחרי מאתים שנה אירע כי אנשי משפחת רעמסס מרדו במלכים הנכרים ממשפחת הרועים והכריתו אותם, ומלכו תחתיהם, ולהיות אנשי המשפחה ההיא שונאי ישראל מפני שלקחו נחלתם, וגם מפני שהיו אוהבי הרועים, היה שפרעה גזר על ישראל מה שגזר . ( י ) נתחכמה לו : נעשה עצמנו חכמים בשבילו ונפעל עמו בערמה . חכמה תיקרא בל' הקודש ההנהגה בשכל לעומת התכלית המכוונת, ויש חכמה כללית ויש חכמה פרטית . החכמה הכללית היא ההנהגה לעומת התכלית הכללית, שהיא הצלחת האדם בכל עניניו בימי חייו, ולהגיע אל ההצלחה הכללית הזאת צריך שתהיה הנהגת האדם בתבונה, ושימשול ביצרו ויתנהג תמיד בצדקה וכשרון ויראת ה', וזה הוא סתם חכמה במקרא . והחכמה הפרטית היא ההנהגה לעומת תכלית פרטית, תהיה מה שתהיה, טובה או רעה, כמו 'ויונדב איש חכם מאד' ( שמואל ב' י"ג ג' ) , היה איש יודע להתנהג בשכל להשיג תמיד מבוקשו יהיה מה שיהיה . וכן כאן 'נתחכמה לו' נעשה עצמנו חכמים על דבר העם הזה להשיג מבוקשנו שלא ירבה באופן שיוכל להלחם בנו ; אבל 'אל תתחכם יותר' ( קהלת ז' ט"ז ) הוא לענין החכמה הכללית, אל תעשה עצמך חכם יותר מדאי באהבת הצדק, כאמור שם אל תהי צדיק הרבה ; ורנה"ו ( בספרו גן נעול ) לא הבדיל בין החכמה הכללית והפרטית, ולפיכך הוצרך לשבש קצת כתובים וזה בכללם, וחשב שבא בהתפעל להורות שלא היתה חכמה אלא בדמיון פרעה ויועציו, ושקר הוא שיהיה ההתפעל מורה כלל על פעולה מדומה ובלתי אמיתית, ובפסוק 'יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב' ( משלי י"ג ז' ) מילות 'ואין כל' ומילות 'והון רב' הן הן המורות כי פעולת התעשרות וההתרוששות אינן באמת כי אם בשקר, לא שיהיה זה בכח ההתפעל ; כאשר כבר העיר על זה בעל ענף עץ עבות דף כ"ט . כי תקראנה מלחמה : ראב"ע פירש כי תקראנה קורות מלחמה, ולודוביקוס de Dieu אמר שהוא שנתחדשו גזרותיו : אשר לא ידע . עשה עצמו כאלו לא ידע : ( י ) הבה נתחכמה לו . כל-הבה לשון הכנה והזמנה לדבר הוא כלומר הזמינו עצמכם לכך : נתחכמה לו . לעם — נתחכמה מה-לעשות לו . ורבותינו ( סוטה יא ע"א ) דרשו : נתחכם למושיען של ישראל, לדונם במים, שכבר נשבע שלא יביא מבול לעולם . והם לא הבינו שעל כל-העולם אינו מביא, אבל הוא הָ֥בָה אֶל-עַמּ֑וֹ הִנֵּ֗ה עַ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רַ֥ב וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ : י נִּֽתְחַכְּמָ֖ה ל֑וֹ פֶּן-יִרְבֶּ֗ה וְהָיָ֞ה כִּֽי-תִקְרֶ֤אנָה מִלְחָמָה֙וְנוֹסַ֤ף
|
יונתן בשיא
|