|
|
עמוד:6
אדברים כתב יד | דפוס ראשון 6 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י ( ה ) התורה : כמו 'קח נא מפיו תורה' ( איוב כ"ב כ"ב ) , 'ואל תטוש תורת אמך' ( משלי א' ח' ) . ארצם, ואחר כך הוכיחן : סיחן וגו' אשר יושב בחשבון . אילו לא היה סיחון קשה והיה שרוי בחשבון היה קשה, שהמדינה קשה, ואילו היתה עיר אחרת וסיחון שרוי בתוכה היתה קשה, שהמלך קשה, על אחת כמה וכמה שהמלך קשה והמדינה קשה : אשר יושב בעשתרת . המלך קשה והמדינה קשה : עשתרת . הוא לשון צוקין וקשי כמו ( בראשית יד, ה ) : "עשתרת קרנים" ועשתרת זה הוא עשתרת קרנים שהיו שם רפאים שהכה אמרפל, שנאמר ( בראשית יד, ה ) : "ויכו את-רפאים בעשתרת קרנים" . ועוג נמלט מהם, והוא שנאמר ( שם יד, יג ) : "ויבא הפליט" . ואומר ( דברים ג, יא ) : "כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים" : באדרעי . שם המלכות : ( ה ) הואיל . התחיל, כמו ( בראשית יח, כז ) "הנה נא הואלתי" : באר את התורה . בשבעים לשון פרשה להם : ( ו ) רב לכם שבת . כפשוטו . ויש מדרש אגדה : הרבה לכם גדֻלה ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן, מנורה וכלים, קבלתם תורה, מניתם לכם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות : ( ז ) פנו וסעו לכם . זו דרך ערד וחרמה : ובאו הר האמרי . כמשמעו : ואל כל-שכניו . עמון ומואב והר שעיר : בערבה . זה מישור של יער : בהר . זה הר המלך : ובשפלה . זו שפלת דרום : ובנגב ובחוף הים . אשקלון ועזה וקסרי וכו' כדאיתא בספרי : עד הנהר הגדל . מפני שנזכר עם ארץ ישראל קוראו גדול, משל הדיוט אומר : עבד מלך מלך, הדבק לשחור וישתחוו לך . קרב לגבי דהינא ואידהן : ( ח ) ראה נתתי . בעיניכם אתם רואים, איני אומר לכם מאמד ומשמועה : באו ורשו . אין מערער בדבר ואינכם צריכים למלחמה, אילו לא שלחו מרגלים לא היו צריכין לכלי זין : לאבתיכם . למה הזכיר שוב לאברהם ליצחק וליעקב ? אלא אברהם כדאי לעצמו, יצחק כדאי לעצמו, יעקב כדאי לעצמו : מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יוֹשֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבּ֑וֹן וְאֵ֗ת ע֚וֹג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ אֲשֶׁר-יוֹשֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי : ה מוֹאָ֑ב הוֹאִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת-הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר : יְהוָֹ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב-לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת ו פְּנ֣וּ | וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֘וְאֶל-כָּל- בָּהָ֥ר הַזֶּֽה : ז שְׁכֵנָיו֒בָּֽעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּֽ֖גֶב וּבְח֣וֹף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי הַֽכְּנַֽעֲנִי֙וְהַלְּבָנ֔וֹן עַד-הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר-פְּרָֽת : ח לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת-הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת-הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָֹ֠ה לַֽאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַֽעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם
|
יונתן בשיא
|