פרשת דברים

עמוד:2

אדברים כתב יד | דפוס ראשון 2 פי רוש שד "ל לת ו ר ה שד"ל רש"י אשר היא סמוכה לארץ ישראל, אינו אלא מהלך אחד עשר יום למי שילך בדרך הר שעיר . ואתם בחטאתכם גרמתם לכם שתתעכבו במדבר ארבעים שנה . זאת היתה התוכחה שהיה משה מוכיחם דרך רמז בכל המקומות שהיו מתעכבים שם, רק לא היה מבאר להם הדבר באר היטב פן יקוצו בתוכחתו ויוסיפו לחטוא ; ואולם בארבעים שנה בעשתי עשר חודש, כלומר כאשר מלאו ימי פורענותם, והיו קרובים להכנס לארץ, אז באר להם המאמר ההוא, ואז דיבר משה אל בני ישראל ככל אשר ציווה ה' אותו אליהם, כי גם קודם לכן נצטווה להוכיחם ולהזכירם כי בחטאתם הם מתעכבים שם, והוא אמרה להם ברמז, ועכשיו באר להם הדבר, והיה זה אחרי הכותו את סיחון מלך האמורי ואת עוג מלך הבשן בהיות ישראל בעבר הירדן בארץ מואב, אחר אשר ריצו את עוונם, והיה ה' אתם, והיכה לפניהם שני מלכים אדירים, ולא היתה דעתו להוסיף להניחם במדבר, כי אם לכבוש לפניהם את הארץ מיד, וגם הם היו יודעים כן, על כן לא היו מואסים תוכחתו, כי ידעו כי סוף סוף חפץ ה' בם ; על כן אז הואיל משה באר את התורה הזאת שהיה אומר להם, אחד עשר יום וגומר, והתחיל ואמר : 'ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה' וכו' ( פסוק ו' ) , 'באו ורשו את הארץ' וכו' ( פסוק ח' ) , כלומר לא משנאתו אותנו נתעכבנו כאן, כי באמת כך היתה כוונתו שנלך מחורב לארץ ישראל באחד עשר יום, אלא מי גרם ? 'ותקרבון אלי כולכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ' וכו' ( פסוק כ"ב ) , עד כי מזה נמשך : 'ותשבו בקדש ימים רבים, ונסב את הר שעיר ימים רבים' ( פסוק מ"ו ) . ואחרי אשר הזכירם סיבת התמהמהם, כי לא היתה בשנאת ה' אותם, בא להודיעם כי כבר עבר זעם, ושהם עתידים לבוא מיד לרשת את הארץ, והביא ראיה על זה משני המלכים האדירים סיחון ועוג אשר נתן ה' בידם . אבל קודם שיזכיר להם זה, ראה הנביא להסיר מלבם ספק עצום אשר אולי יטריד את לבם, והוא, שאולי יאמרו ישראל : הנה ה' מגרש מפנינו גויים רבים, ונותן ארצם נחלה לנו, ומי יודע אם בדור אחר לא תעלה במחשבה לפניו לעשות לנו כאשר עשה להם לבער אותנו מן הארץ, להביא בה עמים אחרים ? לפיכך הקדים משה והזכירם איך נטו מעל אדום ולא התגרו בו מלחמה, כי ירושה לעשו נתן ה' את הר שעיר, ואיך נטו מעל מואב, כי לבני לוט נתן ה' את ער ירושה, וכן מעמון : ומכל זה יתברר שאין הקב"ה נוטל מתנותיו ומעבירן ביד אחר, בזולת פשעים גדולים . ואחרי ההקדמה הזאת הזכיר להם כיבוש סיחון ועוג, ואגב גררא הזכיר לבני ראובן וגד שישמרו הבטחתם . אחרי כן הזכירם כי בא יומו, ושלא יוכל הוא בעצמו להנחילם לכם ללמד ממה-שעשיתי למרים בחצרות בשביל לשון הרע ואתם נדברתם במקום : ודי זהב . הוכיחן על העגל שעשו בשביל רב זהב שהיה להם, שנאמר ( הושע ב, י ) : "וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל" : ( ב ) אחד עשר יום מחרב . אמר להם משה : ראו מה-גרמתם ! אין לכם דרך קצרה מחורב לקדש ברנע כדרך הר שעיר, ואף הוא מהלך אחד עשר יום, ואתם הלכתם אותו בשלשה ימים ; שהרי בעשרים באיר נסעו מחורב, שנאמר ( במדבר י, יא ) : "ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש" וגו' . ובכ"ט בסיון שלחו את המרגלים מקדש ברנע, צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה שאכלו הבשר חדש ימים ושבעה ימים שעשו בחצרות להסגר שם מרים, נמצא, בשלשה ימים הלכו כל-אותו הדרך וכל-כך היתה שכינה מתלבטת בשבילכם, למהר ביאתכם לארץ ובשביל שקלקלתם, הסב אתכם סביבות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא