|
|
עמוד:13
13 נאמנות למקור התרבותיים כבר קיים בישראל . בעניין הזה כותב אלמוג : "הגדלת מספרם של ערוצי התקשורת והרחבת נושאיו ותחומיו של הכיסוי העיתונאי מעמיקות את הפלורליזם התרבותי והרעיוני של הדמוקרטיה הישראלית" ( אלמוג, 2004 : 274 ) . לעומת זאת, רועה קובע שהתקשורת נוטה לקונפורמיות המשתקת כל יוזמה לדיון "מעורר" ומחדש מבחינת מסריה ( רועה, 1994 : 151 ) . הדמיון בשיח התקשורתי אף נעשה גלוי ומכריע יותר בתקופות של עימות . דניאל דור, שבדק את תפקוד העיתונות העברית בזמן אינתיפאדת אל – אקצה, מסיק ש"העיתונים סיפקו לקוראיהם תמונת עולם חדשותית חד – צדדית, חלקית, מצונזרת, לעתים קרובות מתלהמת, ובכל מקרה בלתי מאוזנת בעליל" ( דור, 2001 : 9 ) . הספר הנוכחי מתעתד לעקוב מקרוב, הן בנקודת זמן אחת והן במשך זמן, אחר הקשר בין שינויים פוליטיים וכלכליים ובין מדיניות הסיקור במבנה תקשורתי פלורליסטי . אנסה לבחון את דפוסי הסיקור התקשורתיים, תוך כדי הישענות על שלוש רמות של ניתוח שינויים פוליטיים : 1 . שינוי אישי - תחלופת אליטות, פועל יוצא של מהפכים פוליטיים ; 2 . שינוי אידיאולוגי משמר מציאות - תיקון תוצאות לא הוגנות של הסדרים חברתיים, בד בבד עם שימור המסגרת הבסיסית שמחוללת אותם ; 3 . שינוי אידיאולוגי מתקן מציאות - תיקון ההסדרים החברתיים דווקא באמצעות שינוי מבני של המסגרת 2 כידוע, השינויים האישיים היו גורפים ; אף ממשלה הבסיסית שמייצרת אותם . לא הצליחה לשמור על רציפות שלטונית מאז בחירות 1992 . עובדה זו ראויה לציון מיוחד, מכיוון שחילופי שלטון הם כר פורה לשינוי האקלים הפוליטי והחברתי במדינה ולתפנית בתכנים ובייצוג התקשורתיים ( אברהם, 2000 ) . עם זאת, אין די בשינוי האליטיסטי כשלעצמו בשביל להבין את תפקוד המדיה . גם ניתוח של שינוי אידיאולוגי, חשוב ככל שיהיה, נשאר חלקי, בלא התייחסות לרובד המבני העמוק ( הכוונה לערכי היסוד של התרבות הפוליטית ) אשר מכתיב לעתים התנהגויות או עמדות פוליטיות . קיימת הסכמה סוציולוגית רחבה שאנו חיים במצב פוסט – הגמוני, עם 3 בספר זה אבקש לסייג את העמדה שקיעתה של תנועת העבודה לדורותיה . המקובלת ולטעון שהרכב השלטון אמנם השתנה, וגם המדיניות, בפרט זו הכלכלית, אך עלייתו של מעמד חדש המורכב משכבה מצומצמת של בעלי 2 . פרייזר קוראת לשינוי אידיאולוגי משמר מציאות "תיקון משמר", ולשינוי אידיאולוגי מתקן מציאות "תיקון משנה" ( פרייזר, 2004 : 285 ) . 3 . ראו אצל שפירא ( 1984 ) , אייזנשטדט ( 1989 ) , הורוביץ וליסק ( 1990 ) .
|
|