|
|
עמוד:11
11 נאמנות למקור השלישי, ליברליזם כלכלי, מִיצב את עצמו כיסוד חשוב בתרבות הפוליטית בישראל ( 2002 Shafir and Peled, ) , והביא לידי שינויים מהותיים בהרכב האליטה העסקית בשנות ה – 90 ( אהרני, 2007 ) . לקהילה העסקית היה תפקיד חשוב בעיצוב השיח הליברלי ( 2002 Shafir and Peled, ) שהשתלב היטב בתפיסה הניאו – הגמונית בישראל . ביסוד הספר הזה עומדת ההנחה ש"סדר היום הלאומי" אינו אלא שם קוד למערך האמונות והערכים של האליטה, שמזהה את האינטרס שלה עם אינטרס הכלל . לבעל הכוח, ההון או הידע אין עניין רב בשינוי ובחידוש . זה היסוד הלא דמוקרטי הטבוע במבנה חברתי המשמר פערים בין אליטות לציבור הרחב . הסוציולוגים האמריקאים לזרספלד ומרטון מייחסים לתקשורת את מגמות השימור של הסדר הקיים . לדבריהם, אמצעי התקשורת מבססים את הקונפורמיזם של ההמונים ומעודדים אותם לקבל את הסטטוס קוו החברתי – כלכלי ( 1957 Lazarsfeld and Merton, ) . בעקבות זאת, הם מסייעים לבעלי האינטרסים הפוליטיים והכלכליים לשמור על כוחם והשפעתם . בשל כך שואל באגדיקיאן בספרו המונופול של המדיה אם אכן אמצעי התקשורת מסוגלים למלא אחר תפקידם המסורתי - תיווך בין הכוחות החברתיים - בזמן שהם עצמם היו לאחד ממקורות העוצמה של הכוחות הללו ( 1983 Bagdikian, ) . רקע תיאורטי הפולמוס התיאורטי סביב מגוון התכנים החדשותיים במדיה, והמקורות הממלאים תפקיד בהבנייתם, הוא נקודת מוצא למחקר הבודק באיזו מידה משקפים התכנים התקשורתיים את התהליכים הפוליטיים והכלכליים ואת השינויים המבניים במפת התקשורת . חוקרים ביקורתיים מדגישים שחדשות נוטות להיות מוגבלות מאוד ברוחב שדה הראייה שלהן, בלא קשר לעלייה במספר הערוצים והתחרות ביניהם . קו המחשבה של בורדייה, בדבר הזרימה המעגלית של המידע, מבהיר את העניין הזה : "התוצרת העיתונאית הומוגנית הרבה יותר משאנו סבורים . ההבדלים הבולטים ביותר ביניהם, הנובעים בעיקר מהגוון הפוליטי של העיתונים, מסתירים קווי דמיון עמוקים הקשורים בעיקר לאילוצים שכופים עליהם מקורותיהם בתוספת עוד שורה שלמה של מנגנונים, שהחשוב בהם הוא היגיון התחרות" ( בורדייה, 1999 : 23 - 24 ) . צורת חשיבה זו מנסה להתמודד עם ההשקפה הרווחת שעל פיה תחרות מבטיחה בהכרח גיוון . בראייתו של בורדייה, תכתיבי השוק מייצרים תחרות תקשורתית מדומה שאינה
|
|