מבוא

עמוד:13

13 מבוא בישראל מתרחשים תהליכים חברתיים וכלכליים שבעקבותיהם הפרט נמצא מעל הקולקטיב והקהילה הלאומית . מגמות אלו והעמדות שהן מבטאות הולכות ומערערות באופן מתמשך ובולט את פרקטיקת גיוס החובה הוותיק הנובע מאתוס "צבא העם", שהוא למעשה יצירה ישראלית ייחודית למדי . תהליך זה מצמצם מאוד את היכולת לתבוע הקרבה אישית במסגרת שירות צבאי ממושך, תובעני ומסוכן, לאור ההוויה החומרנית והאינדיווידואלית השוררת בקרב אוכלוסיות ושכבות רבות בציבור הישראלי . הממסד הצבאי והביטחוני, כמו גם מערכת החינוך ורשויות מדינתיות נוספות, מתקשים לתבוע הקרבה אזרחית גבוהה מאוכלוסיות שלמות, בעיקר ממעמד הביניים החילוני והאליטות החברתיות-כלכליות שלו, במסגרת שירות צבאי ממושך . קיימות עדויות אמפיריות רבות ומגוונות המלמדות על השחיקה הברורה במוטיבציה לגיוס קרבי ולהקרבה במסגרת שירות זו מצידן של אוכלוסיות שונות המרכיבות את הפסיפס החברתי בישראל . הכרסום המתמיד במוטיבציות לגיוס, ולגיוס קרבי בפרט, קשור גם לפערים בין שתי תפיסות — התפיסה הרווחת באשר לצבא כמוסד ממלכתי מקדם שוויון, ולעומתה תפיסה העולה משורה של מחקרים רבים הטוענים כי בפועל השירות הצבאי בישראל מעצים ומשמר פערים בהשכלה וחינוך, בדומה למתרחש במדינות אחרות ( ששון-לוי, 2006 ; קחטן, 2013 ) . נוסף על התערערות אתוס "צבא העם" בחברה הישראלית, שגררה שינויים מהותיים במבנה הגיוס לצה"ל בשנים האחרונות, 6 קיימת גם התנגדות הולכת וגוברת מצידן של שתי אוכלוסיות המיעוט המרכזיות בישראל, הערבים ובפרט החרדים, למודל גיוס החובה, שהיה עד לפני שנים לא רבות קונצנזוס כלל-ישראלי בקרב מרבית הציבור הלא-חרדי . באופן מסורתי, האוכלוסייה הערבית בישראל לא נקראה מעולם לשירות צבאי . בשל אי-שירותם של הערבים בצה"ל ומסיבות נוספות, הערבים במדינת ישראל מודרים באופן עקבי מליבת המעורבות, הזהות וההזדהות האזרחית, הנשענת על 6 אחד השינויים הוא העלייה המתמשכת בשכר המשרתים בשירות סדיר ובשירות מילואים ובשכר הדיפרנציאלי למשרתים במסלול קרבי בהשוואה למשרתים כתומכי לחימה ובשירות עורפי . הגדלת התגמול החומרי בשירות ולאחריו נועדה לפצות על היעדר תגמול סמלי חברתי משירות צבאי . גם צמצום כוחות המילואים קשור לצורך להקטין את עלויות הגיוס של יחידות אלו ונובע מהמוטיבציות הנמוכות לשירות מילואים משמעותי וממושך . בנוסף לכך מסלולי שירות שונים מבוססים כיום על כוחות השוק ולא על גיוס החובה, ובהם מרבית מסלולי גיוס החרדים לצה"ל, גיוס לצבא קבע וליחידות טכנולוגיות מודיעיניות מתקדמות .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר