תקציר

עמוד:8

8 מחקר מדיניות 126 : שחיקתו של הסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה גורמים אלו שוחקים את ההסדרים הקיימים ואף משפיעים על דמותה היהודית של המדינה כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסדרים קונקרטיים . נוסף על כך הם יוצרים מציאות כאוטית בהסדרי דת ומדינה — מחד גיסא, בית המשפט והמציאות בשטח מכרסמים בהסדרים הקיימים ויוצרים איים של הסדרה בתוך אי-הסדרה, או הסדרה לא קוהרנטית ; ומאידך גיסא, למחוקק ולמערכת הפוליטית אין יכולת ממשית להגיע להסדרה של סוגיות אלו . כל אלו מחדדים שוב את השאלה העקרונית והחשובה ביותר בהקשר הזה — במה יהודית המדינה היהודית ? מגמת הכרסום בסטטוס קוו לא תמיד אחידה ומובהקת ; בסוגיות ובמקרים מסוימים ההסדרים הראשוניים נשחקים "לטובת" החילוניוּת, ובסוגיות ובמקרים אחרים הם מוטים דווקא לכיוון הדתי-שמרני . ואף על פי כן דבר אחד לא השתנה : כבר 70 שנים סוגיות דת ומדינה נמצאות בישראל בלב המחלוקת הפוליטית והציבורית . בשל יחסי הכוחות הפוליטיים בימי קום המדינה, וגם כיום, סוגיות אלו הן עילה למשברים קואליציוניים, שמדי פעם אף מאיימים להביא לפירוק הממשלה . יתר על כן, יחסי הכוחות המספריים בין דתיים לחילונים לא השתנו דרמטית בחלוף השנים, וכאז כן היום מפלגה דתית אחת או מפלגות דתיות אחדות הן לשון המאזניים בהרכבת ממשלות . מכאן שהמאבק בין הקהילות על הצביון של הפרהסיה הישראלית בהקשרי דת ומדינה נמשך בקווים ובמאפיינים דומים לאלו של ראשית ימי המדינה עד היום . אל מול כל אלו, ומתוך הבנת החשיבות שבהפגת המתח בין חלקי החברה בישראל, נעשים כל השנים ניסיונות לכונן הסדרה חדשה במישור החברתי ( באמצעות אמנוׂת ) ובמישור הפוליטי . בעוד האמנות החברתיות נהנות מאהדה רחבה בציבור, הביטוי הפוליטי להצעות העולות בהן מוגבל . ואולם בעטיו של וטו מסורתי של הדתיים והחרדים והתנגדות של רבנים מרוב גוני הקשת האורתודוקסית על ויתור או על שינוי הסטטוס קוו, השינויים הנורמטיביים שנעשו בסוגיות הללו מינוריים, והמבוי הסתום בסוגיית ההסדרים נותר כשהיה . מחקר זה מביא לראשונה במסגרת אחת את תולדות הסטטוס קוו בסוגיות המרכזיות ביחסי דת ומדינה בישראל וממחיש את היותו כלי ריק . המחקר מציע הסברים לשחיקה בסטטוס קוו שהמרכזיים שבהם הם שינוי ערכים בחברה הישראלית והאקטיביזם של בית המשפט העליון . המחקר מתאר גם את

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר