|
|
עמוד:14
14 רות מרקוס והאובייקט שימש ככלי להבנת האדם את עצמו . על רקע תפנית זו עלתה חשיבות התיאוריה הפסיכואנליטית . למעשה, גם מרכזיותה של הפסיכואנליזה וגם עליית הסוריאליזם היו תוצאות של המלחמה : מלחמת העולם הראשונה הייתה מלחמה טראומטית במיוחד - יותר מכל המלחמות שקדמו לה . לראשונה בתולדות האנושות התחולל מפגש פנים – אל – פנים עם הרג המוני : המלחמות הקודמות, גם אלו שנמשכו עשרות שנים, לא הפילו חללים כה רבים, כי אמצעי הלחימה היו פחות משוכללים והקרבות התנהלו באזורים ממוקדים ומצומצמים יחסית . לעומת זאת "המלחמה הגדולה" התפרשה על כמה ארצות והשתתפו בה חיילים מכמה יבשות, ולכן היא כונתה בצדק "מלחמת עולם" . לכך התווספו אמצעי מלחמה משוכללים וקטלניים, שהתפתחו בגלל המהפכה הטכנולוגית בתחילת המאה ה – ,20 וכן אמצעי תקשורת מודרניים שהעבירו במהירות את אירועי החזית אל העורף . שלושה – עשר מיליון איש מתו במלחמה, מספר כפול ממניין 8 כתוצאה ההרוגים בכל המלחמות שהיו בין השנים 1790 עד 1914 . מכך לא היה כמעט אדם בחזית או בעורף, שלא הייתה לו נגיעה ישירה או עקיפה למלחמה ולתוצאותיה . לאחר המלחמה נחתה על אירופה מכה נוספת - בשנת 1918 עברה עליה מגפת שפעת קשה ( "השפעת הספרדית" ) שהרגה רבים מאלה ששרדו את המלחמה . המשבר של מלחמת העולם הסיט את הדגש חזרה אל עולמו הפנימי של האדם . לדברי גיי, פרויד נדהם למראה מחזה הזוועות של הטבע האנושי בעתות מלחמה ונעשה מודע יותר ויותר לתוקפנות 9 ובעקבות הטמונה בנפשו של כל אדם וליצר המוות השולט בנו, 8 . ג'ורג' מוסה, הנופלים בקרב ( תל אביב : עם עובד, ספריית אופקים, 1990 ) , עמ' 17 . 9 . פיטר גיי, פרויד, פרשת חיים לזמננו ( תל אביב : דביר, 1993 ) , עמ' 288 .
|
|