|
|
עמוד:8
8 רות מרקוס מתוך משבר זה החל מסע חיפושים שנמשך כעשר שנים שבהן חיפש פתרון אמנותי לאותה בעיה . את התייחסותו לשאלת העברת המציאות החיצונית אל המדיום האמנותי ניתן לחלק על פי המרכיבים הבאים : א . הפרספציה - קליטת האובייקט כפי שהוא נתפס בעין, או כפי שכתב במכתב לבעל הגלריה פייר מאטיס . בתחילה כתב : "מכיוון שרציתי בכל זאת לעשות את מה שראיתי", ואחר כך שינה מעט : "מכיוון שרציתי בכל זאת להמחיש משהו ממה 1 כנראה מתוך הבנה שלא יוכל להמחיש את כל מה שראיתי", שראה . ב . הקונספציה - הצורה שאותה מקבל האובייקט בעיני רוחו של האמן, כשהוא מושפע מידע מוקדם, ממצבו הנפשי, מתחושותיו 2 ומהמרחק הפיזי והמנטלי בינו ובין האובייקט . ג . הביצוע - תהליך יצירת הצורה, כאשר האובייקט נקלט בעין החיצונית ועובר דרך העין הפנימית אל ידו של האמן היוצר בחומר . תהליך זה יוצר למעשה חיץ בין האובייקט לבין התוצאה, כי אין קשר ישיר בין מה שהעין רואה לבין המוצר האמנותי . יתר על כן, הביצוע הוא תהליך שבו בוחר האמן אפשרות אחת מתוך אפשרויות הביצוע הרבות שעומדות בפניו . בריאיון עם 1 . Alberto Giacometti , " Letter to Pierre Matisse", in Alberto Giacometti, Cat . ( New York : Museum of Modern Art , 1965 ) , p . 19 ; D . Sylvester, "The residue of a vision", in Alberto Giacometti, Cat . ( London : The Tate Gallery, 1965 ) ( . ראו את תרגום המכתב בנספח ג' לספר זה . 2 . דיון בבעיית המרחק ראו במאמר של ז'אן פול סארטר, "הציורים של ג'אקומטי", בתוך ארבעה מאמרים ( ישראל : טעמים, הקיבוץ המאוחד וספרית הפועלים, 1984 ) , עמ' 31 - 47 . למרות שמו, המאמר עוסק גם בפסלים . יש לציין שג'אקומטי משתמש במילה "אובייקט" במשמעויות שונות, הן כעצם ( חפץ או אדם ) , הן כמושא והן כיצירה הפיסולית ( במיוחד בשלב הסוריאליסטי ) .
|
|