|
|
עמוד:12
12 רבד חתפ בסוריה, נסע לספרד ללמוד רפואה בשנות השישים ותרגם מאז תשעה רומנים של מארקס, ביניהם הרומנים האפיים "אין לקולונל מי שיכתוב אליו", "מאה שנים של בדידות" ו"אהבה בימי כולרה" . לבד ממארקס הוא תרגם את מריו ורגס יוסה, איזבל איינדה, ז'וזה סאראמאגו, אדוארדו גליאנו, חואן רולפו ואחרים . בעודי קורא בהשתאות את הביוגרפיה של עלמאני ואת רשימת התרגומים שלו, התברר לי אט - אט כי מדובר במפעל של איש אחד וכי עד היום הוא תרגם מאה רומנים מספרדית, בעיקר כאלה שנכתבו באמריקה הלטינית . בזכות מפעל החיים שלו ותרומתו האדירה להפצת הספרות הזאת בעולם הערבי פנו סופרים מאמריקה הלטינית לממשלת ספרד בבקשה להעניק תושבות למתרגם הפליט . אם אמנם עלמאני הוא מתרגם מנוסה כל כך, אולי מארקס באמת כתב "גבות" וטל ניצן טעתה ? ואולי מארקס כתב "ריסים" ועלמאני לא טעה, אולם בהיותו מתרגם מנוסה חשב כמו ח'ורי שהמילה "ריסים" אינה מתאימה לתיאור של גבר ערבי ? האם ייתכן שבסמיוטיקה של אמריקה הלטינית מייצגים הריסים את מה שמייצגות הגבות בעולם הערבי ? דילגתי אל התרגום של הנובלה לאנגלית ( של גרגורי רבסה ) ולצרפתית ( של קלוד קופון ) , ושם חיכתה לי הפתעה חדשה : eyelids ו - paupières , בהתאמה, כלומר "עפעפיים" . בצר לי פניתי אל אדריאנה קמפ, חברה ששפת אימה ספרדית, וביקשתי ממנה לבדוק במקור את המילה párpados שמארקס משתמש בה . היא חזרה ואישרה שאכן פירושה עפעפיים, אולם גרסה שאין לבחון את המילה בנפרד, אלא בצירוף הכבול párpados árabes , עפעפיים ערביים, שפירושו באמריקה הלטינית עפעפיים מכוּחלים . לא היה טעם להמשיך את
|
|