מבוא: מנסרת ההיסטוריה

עמוד:11

11 מנסרת ההיסטוריה למדו במרחב ששימש מקום מפגש של תהליכי הדמיון 16 של תרבות מקומית עברית חדשה בשילוב תפיסות חינוך ודגמי תרבות שהיגרו מאירופה באמצעות סוכני חברות . מהות המפגש ודרכי התהוותו במושבות הנתמכות עומדים במרכזו של חיבור זה . כדי להבין ולאמוד את דרכי המפגש ואת תוצאותיו נבחרה הגישה של 'עדשת ההיסטוריה המשתרגת' ) an entangled history ) , שהיא קטגוריית-בת של פרדיגמת ההיסטוריה הטרנסנשיונליסטית ) transnational history ) . 17 לצורך הדיון אנו מבקשות לצייר את הפרדיגמה הזו כמנסרה, מעין קליידוסקופ, הכוללת שלוש עדשות : 'עדשת ההיסטוריה ההשוואתית', 'עדשת ההיסטוריה של ההעברה' ( transfer history ) ו'עדשת ההיסטוריה המשתרגת' . ההיסטוריה ההשוואתית, שהיא אולי הגישה הידועה מבין השלוש, עוסקת בהשוואה של תופעה או של דגם תרבות או חינוך במסגרת זמן מסוימת בקרב שתי קהילות לאומיות, בייחוד כשהן קרובות במסגרת הזמן או המקום או חולקות תופעה דומה . כזה הוא מחקרו המרתק של ג'יימס אלביסטי על-אודות תהליכי הנישוי ( הפמיניזציה ) במערכות החינוך באירופה במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה . 18 המחקר דן בתופעה שהתרחשה באותה מסגרת זמן בקרב מדינות שגיבשו מדיניות דומה של הסבת החינוך היסודי לשירות שעל המדינה לספק ולחייב . אלביסטי ביקש לבדוק את הטיעון שלפיו התרחבות החינוך הציבורי הביאה להעסקה נרחבת של מורות . הנתונים מלמדים כי בשלהי המאה התשע-עשרה התחיל להסתמן רוב נשי בבתי הספר בבריטניה, באיטליה וברוסיה . בצרפת היו הנשים קרוב למחצית מכלל המורים . תהליך הנישוי צבר תאוצה במיוחד בארצות הברית, בקנדה ובאוסטרליה, ששם איישו הנשים באופן מובהק את רוב משרות ההוראה ( % 70 – % 90 ) . טיעון אחר שאותו בדק אלביסטי היה כי היווצרותן של אפשרויות תעסוקה חדשות לגברים שההכנסה בהן הייתה גבוהה מן ההכנסה ממקצוע ההוראה, גרמה למורים לא אחת לעזוב את בתי הספר — כלומר, הסטטוס הכלכלי של המקצוע הוא שגרם לפמיניזציה . אבל הרחבת אפשרויות התעסוקה של הגברים לא הביאה לתוצאות זהות בכל החברות . בגרמניה האימפריאלית, למשל, שבה נפתחו אפשרויות תעסוקה רבות לגברים שהתאפיינו בסטטוס חברתי-כלכלי גבוה יותר מן הסטטוס החברתי-הכלכלי של משרות ההוראה, היה מניינן של הנשים שעסקו בהוראה רבע מכלל העוסקים בהוראה, ושיעורן עלה במידה מתונה . מחקרו של אלביסטי מלמד כי אחד הגורמים שהשפיעו על מעמדו המגדרי של מקצוע ההוראה היה מגבלת הנישואין . מדובר בנורמה חברתית שברבות ממדינות המערב לוותה בחקיקה, ודרשה מן הנשים הצעירות לבחור בין חיי משפחה לבין עבודתן כמורות . 16 Benedict Anderson, Imagined Communities : Reflections on the Origin and Spread of Nationalism, London : Verso, 1983 Michael Werner and Bénédicte Zimmermann, ‘Beyond Comparison : Histoire Croisée 17 and the Challenge of Reflexivity’, History and Theory 45 ( 2006 ) , pp . 30 - 50 James C . Albisetti, ‘The Feminization of Teaching in the Nineteenth Century : A18 Comparative Perspective’, History of Education, 22, 3 ( 1993 ) , pp . 253 - 263

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר