|
|
עמוד:10
מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה 10 בארגנטינה בתור ישות משפטית, שזכתה להנחה במיסוי . תפיסת העולם האגררית הייתה הקו שהנחה את החברה, והוא בא לידי ביטוי ביצירת מסגרת לפעילות חקלאית ולחיי קהילה כפרית בכל המקומות שבהם פעל הארגון . בשנת 1903 יזמה יק"א מפעל התיישבות בארץ- ישראל, והוא נמשך תשע שנים ובמסגרתו הוקמו מושבות הבת של זיכרון יעקב, עתלית בחוף הכרמל וגבעת עדה, המושבה משמר הירדן ומושבות הגליל התחתון : סג'רה, מסחה, מלחמיה, ימה, מצפה, בית גן, יבנאל, כנרת ואילנייה . 13 המתיישבים נבחרו בקפדנות, על-פי ניסיונם בעבודה חקלאית . מקצת מתיישבי מושבות יק"א ה'חדשות' היו מבני המושבות הוותיקות, כגון בני זיכרון יעקב שהתיישבו בעתלית ובבת שלמה . קצתם היו פועלים חקלאיים ותיקים וקצתם — בוגרי חוות ההכשרה בסג'רה, ובהם גם משפחות מרוסיה, שכונו 'סובוטניקים' . 14 יק"א יצרה מעמד חדש של עובדי אדמה — אריסים — שהדימוי שלהם היה שונה מדימויו של האריס האירופאי . האריסות הייתה במקורה סוג של תקופת מבחן שבה היה על האיכר להוכיח את יכולותיו המשקיות . את רעיון האריסות העלה חיים מרגליות קלווריסקי, מנהל החווה להכשרה חקלאית בסג'רה בשנת 1900 . 15 התלמידים שלמדו בכיתתו של חיון בפתח תקווה ובכיתות בתי הספר במושבות הנתמכות ( בידי הברון ויק"א ) , למדו במוסדות חינוך שהיו שונים מן ה'חדרים' שבהם למדו הוריהם . בתי הספר וגני הילדים שימשו סוכני חִברוּת ידועים של מה שעתידה להיות המהפכה הציונית . אבל זה לא היה השינוי היחיד שאתו נדרשו התלמידים ומשפחותיהם להתמודד . בין אותם כתלים פגשו הילדים תכנים חדשים של חינוך הומניסטי, הרואה בילדות קטגוריית התפתחות חשובה בעלת מאפיינים ייחודיים, המפרידים בין הילד לבין המבוגר בעל האחריות . הילדים 13 בשנת 1901 יישבה יק"א בני איכרים במושבה מסחה — לימים כפר תבור . בשנת 1903 היא הקימה עוד שש מושבות, ועוד אחת — בשנת 1907 . ראו בן-ארצי, המושבה העברית ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 1 - 45 . 14 בשנת 1898 עלתה לארץ-ישראל משפחת קורקין הגֵרה מרוסיה דרך אודסה, בסיועם של חובבי ציון, ושנתיים לאחר מכן התיישבה במושבה סג'רה, שבהנהלתו של חיים מרגליות קלווריסקי, והשתלבה בניסיונות האריסות הראשונים . בשנים הבאות התיישבו בני משפחת קורקין ועמיתיהם לגֵרות ולמוצא, משפחת דוברובין ומשפחות אחרות, במושבות בגליל, ובייחוד התרכזו ביבנאל ובבית גן . הגרים הסובוטניקים היו מתיישבים רצויים במיוחד בעיני קלווריסקי בשל הסתפקותם במועט ובשל עלותם הנמוכה יחסית למשפחות יהודיות ( מקוריות ) אחרות . ראו יובל דרור, 'הגרים הרוסים בגליל העליון בראשית המאה העשרים', קתדרה 10 ) 1979 ) , עמ' 34 – 71 . 15 חיים מרגליות קלווריסקי ( 1868 – 1947 ) נולד בליטא ולמד במונפליה . הוא נישא לאחייניתו של הרופא הלל יפה, ובשנת 1895 עלה ארצה . קלווריסקי היה המזכיר של מסדר 'בני משה' ביפו . במשך שנתיים עבד קלווריסקי כמורה במקווה ישראל, ובשנת 1898 החל לעבוד במסגרת יק"א והתמנה למנהל המושבה משמר הירדן . לאחר מכן יזם והקים את החווה החקלאית בסג'רה, ובשנים 1900 – 1905 עסק ברכישת אדמות בגליל התחתון, שעליהן הוקמו שבע מושבות יק"א ובד-בבד גם כיהן כמפקח שלהן . ראו עירית עמית, 'תכניות להקמת חבל יהודי בסנג'ק עכו 1902 – 5091', קתדרה 49 ( תשמ"ט ) , עמ' 103 – 116 ; אסתר ינקלביץ, 'האריסות בסג'רה דגם להתיישבות חקלאית בראשית המאה העשרים בארץ-ישראל', קתדרה 120 ) 2006 ) , עמ' 79 – 106 .
|
|