|
|
עמוד:8
מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה 8 בתור זירה אידאולוגית שבה צמחו אתוסים ציוניים מכוננים . 4 יש לציין כי בתי הספר וגני הילדים במושבות של הברון ושל יק"א אופיינו בהיותם חלק מחינוך ציבורי הנשען על פילנתרופיה יהודית ועל גופים הפועלים ללא כוונת רווח כלכלי ( מה שמכונה בימינו מגזר שלישי ) , וזאת בתקופה שבה לא הוחל חינוך החובה במרחב היהודי ובמרחב הכללי בארץ- ישראל העות'מאנית . מבנים ייעודיים לחינוך הוקמו בשלבים הראשונים של הקמת המושבות בתמיכת הברון ויק"א, וגם במושבות הקטנות, כגון בת שלמה ומנחמיה, נבנו בתי ספר מרווחים . בכפר תבור אף נבנו שני בתי ספר בפרק זמן של פחות מעשור . 5 מימון החינוך היה חלק ממפעל התמיכה שהחל חצי שנה לאחר ייסודה של המושבה ראשון לציון, בשנת ,1882 וזאת לנוכח המשבר הקשה שאתו התמודדו המתיישבים החדשים . המציאות הקשה של אי-הכרת תנאי הארץ והמערכת השלטונית בעת-ובעונה-אחת עם חוסר ידע חקלאי וכלכלי חוללו משבר קיומי בקרב מתיישבי ראשון לציון . נציגי המושבה פנו לבקש סיוע ועזרה בדרך הידועה בחברה היהודית — פנייה לבעל הון פילנתרופ שיפעל לפי ערכי האמרה 'כל ישראל ערבים זה בזה', ויושיט את העזרה הנחוצה . הפנייה לברון אדמונד דה רוטשילד מפריז הולידה מפעל רחב היקף של סיוע, שכלל, מלבד המושבה ראשון לציון, גם את המושבות ראש פינה וזיכרון יעקב . שנה וחצי לאחר מכן, בסתיו ,1883 מימן הברון רוטשילד את קניית אדמותיה של עקרון, ושמה שונה למזכרת בתיה ( על-שם אמו של הברון ) . סיועו של הברון התרחב לעמק החולה, כשסייע למושבה יסוד המעלה, שהוקמה בשנת ,1884 וכעבור שלוש שנים פרס את חסותו על מקצת איכרי פתח תקווה ובהמשך הרחיב את השפעתו על המושבה . 6 בשנים 1887 – 1889 הקים הברון את מושבות הבת של זיכרון יעקב, בת שלמה ושפיה . 'חובבי ציון' ופקידי הברון עשו ניסיון לצעוד עוד צעד לעבר התיישבות חקלאית, המתבססת על תכנון של המשק החקלאי ושל אופי המתיישבים, והקימו בשנת 1898 שתי מושבות לדוגמה : מטולה בצפון ובאר טוביה בדרום . 7 חודשים מספר לאחר עלייתן של 4 לדיון בהתהוות האתוס הציוני במושבות ראו רחל אלבוים-דרור, החינוך העברי בארץ-ישראל, א ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו ; יובל דרור, כלים שלובים בחינוך הלאומי : הסיפור הציוני, ירושלים : הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס, תשס"ח / 2008 ; יאיר זלטנרייך, האנשים מכאן : מחנכים וחינוך במושבות הגליל בתקופת היישוב, 1882 – ,1939 ירושלים ורמת גן : יד יצחק בן-צבי והוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ה / 2014 . 5 המבנה הראשון נבנה ב- 1903 במרכז המושבה ליד בית הפקידות . המבנה השני נבנה בשנת ,1911 עם הרחבת שטח היישוב . ראו בן-ארצי, המושבה העברית ( לעיל, הערה 3 ) , עמ' 162 – 164 . 6 רן אהרנסון, הבארון והמושבות : ההתיישבות היהודית בארץ-ישראל בראשיתה 1882 - ,1890 ירושלים : יד יצחק בן-צבי, ,1990 עמ' 33 – 66 . 7 בשנות התשעים חשבו הגופים המעורבים בהתיישבות כי יש בידיהם ידע חקלאי די הצורך בשביל להקים מושבות שלא יהיו נתמכות . שלושת העקרונות המנחים היו משק המתבסס על מזרע ( בשל אכזבה מגפנים ) , משק עצמאי המבוסס על עבודה של המשפחות ולא על עבודה של שכירים ובחירת המתיישבים בידי הגופים המיישבים . ראוי לציין כי לעומת 'חובבי ציון', שביכרו משפחות גדולות, שיהיו המקור לידיים עובדות, בחרו פקידי הברון שישים פועלים צעירים מצטיינים ממושבות הברון,
|
|