|
|
עמוד:12
12 בפתח הספר היסטורית של דפי הנייר המצהיבים מיושן . ולבסוף, פרוייקט עגנון עשוי להיקרא כאות וזכר לביבליופיל הגדול של הספרות היהודית המודרנית, שאת הספריות הנסתרות שלו מפענח ליפסקר מתוך הרמזים שנשתלו בכתביו הספרותיים . תחום אחר שבו באים לידי ביטוי יוזמתו ומחקרו של ליפסקר הוא התמטולוגיה של הסיפור היהודי . מפעל זה כולל פרוייקט חלוצי שמטרתו לחשוף רצפים תמטיים בספרות העברית ובלשונות היהודים לדורותיהן . בתוך כך נבנתה שיטת מחקר ייחודית, נאסף חומר סיפורי עשיר והורכבה ביבליוגרפיה ענפה . כל אלה יחד מציעים כלים מכוננים להבנת תולדות הסיפור בתרבות היהודית מהתנ״ך ועד הספרות בת זמננו . דוגמאות מאלפות למחקר היוצא ממפעל זה הן, ראשית, כתיבתו של ליפסקר על מוטיב המופיע ב מגילת אחימעץ , גלגוליו ומשמעויותיו בסיפור "שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו" מאת ש״י עגנון . דוגמה נוספת היא מאמרו על אגדות וורמיזא החל באוסף האטיולוגי ביידיש מעשה נסים ( אמסטרדם 1696 ) ועד עיבודו המאוחר בידי ש״י עגנון . בכל המחקרים הללו, וגם במפעלותיו כעורך, ניכרת בליפסקר רגישות אסתטית יוצאת דופן, אפשר לומר ארוטית, למופע החומרי של הספרות — הן לזה המאפיין את הספרים הנחקרים, הן לזה המאפיין את ספריו שלו והן למופע החומרי, על כל היבטיו, המאפיין את שלל הספרים שראו אור בעריכתו . בהקשר זה מן הראוי לציין את ניסיונו המרגש ואולי אף ההרואי של ליפסקר לשחזר את הקריאה האינטימית, ה'חומרית' שלו בכתבי עגנון . הוא מנסה לשוב ולחוות את עגנון, בקולו האותנטי, בדרך בלתי אמצעית . לקובץ המאמרים הזה חמישה שערים נושאיים . השער הראשון — "מבטים היסטוריוגרפיים" — מחזיק חמישה מאמרים המציגים נתיבים שונים של הספרות היהודית לדורותיה . מאמרו של דן מירון, הפותח את הקובץ, עוסק בשאלת מיקומו של פרנץ קפקא כותב הגרמנית על מדף הספרים היהודי המודרני . קרל גרוצינגר עוסק בצד הראי של יצירת קפקא, ומעיין בסיפורי העם היהודיים במזרח אירופה . בתוך ניתוח של סיפור חסידי על הבעש״ט וסיפורים אחרים מבליט גרוצינגר את חשיבותה של המסורת הרומנטית, של הפנטסטי והפלאי בסיפור העם היהודי . מאמרו של חנן חבר מתמקד בגליציה ההיסטורית, אולי הזירה המורכבת ביותר בתולדות הספרויות היהודיות, ובוחן את תפיסת הספר בסאטירות של יצחק ארטר . מפת הגבולות המסועפת של הספרויות והלשונות נתונה לעיון ביקורתי מקיף במאמרה של חנה קרונפלד, שבו היא מציעה להתוות מחדש את הדו-לשוניות בין עברית ויידיש . שער זה נחתם במאמרם של יגאל שוורץ ונירית קורמן, המציע תשובה לשאלה איך ומתי נוצרה הספרות העברית החדשה . זהו מאמר בהיסטוריוגרפיה סינכרונית, והוא נסמך, בין היתר, על מחקרים באקולוגיה ספרותית, שאבידב ליפסקר פתח להם שער רחב, ועשה בהם שימוש מורכב במחקריו . בשער השני — "ספריות ומושג הספר" — משׂורטטים החללים הסגורים של ספריות סופרים, שהם כעין אוטוביוגרפיות סמויות . המאמר הפותח, מאת חוה טורניאנסקי, עוסק בספריהן של נשים באשכנז בעת החדשה המוקדמת . טובה כהן מציגה את דמותה של המשכילה העברית כצרכנית - יצרנית של ספרות . אבנר הולצמן מפרט את גלגוליה הדרמתיים של ספריית ברדיצ'בסקי . מאמריהם של רומן כצמן, זיוה שמיר ויהושע אלקולומברה מבטאים
|
|