|
|
עמוד:10
10 בפתח הספר הרחק ממִפְרט ההופעה של הספרות המודפסת, אל התקדימים ההיסטוריים שלה או אל מערך הקשרים מסועף שבו היא מתפקדת . הפילוסופיה של הכתיבה, כפי שהתפתחה בצרפת במהלך המחצית השנייה של המאה העשרים, הרחיקה אף היא מן העיון במיצג הגרפי של הספר . היא השיבה אל קדמת הבמה את הסופרים הגדולים של המודרניזם הצרפתי, את גוסטב פלובר ואת פול ולרי . אלה התייחדו עתה בזכות ההתבוננות המרתקת שלהם במעשה הכתיבה עצמו, ובשל ההזדהות שלהם עם הכתיבה מבחינה ישותית, בהגדירם את עצמם כמעין יש-כותב, בנוסח יש-מדבר . המעשה של הכתיבה, שפעולתו הסתיימה בהכרח בשעת הקריאה בספר המודפס, מעשה שזמן ההווה שלו, 'המועד' שלו, נותר תמיד חמקמק ולמעשה בלתי נתפס, נראָה מרתק יותר ובוודאי מבטיח יותר, מבחינה פנומנולוגית, מהאובייקט השמרני של הספר המודפס, זה אשר ליווה את הספרות בהתמדה לאורך העת החדשה . כעת, כבר בתוך מהלכה המואץ של המאה העשרים ואחת, יש לשאול אילו מתודות חדשות של קריאה עתידות להתנסח במציאות הטכנולוגית העכשווית, כאשר העט והנייר אינם עוד מרכיבים ריאליים אלא מטפורות שחוקות של המעשה הספרותי ? מהן ההשלכות האתיות של ההשטחה הדיגיטלית של האובייקט הספרותי ? כיצד אנחנו עתידים להבין עתה, לנוכח פני השטח הדיגיטליים, את תורות העומק של העת החדשה, למן ההרמנויטיקה ועד הפסיכואנליטיקה ? שאלות אלה ואחרות מלוות עתה, אם במובלע ואם במפורש, את חקר הספרות הכללית ואף את הקריאה התמה בה . דומה כי תשומת לב מיוחדת עשויה להינתן עתה לגורלן של הספרויות היהודיות, שחלק נכבד מן המסד הטקסטואלי שלהן מורכב ממהדורות ארעיות שממתינות עדיין להליך של קנוניזציה, מספריות אבודות, מכתבי יד ומאוספים נדירים שאבדו בכרוניקות האסונות של היהדות לדורותיה . הדיגיטציה של אוספי הספרויות היהודיות, למן הטיפול במצאי הטקסטואלי של גניזת קהיר השמור באוניברסיטת קמברידג׳, דרך מפעלי הדיגיטציה של הספרייה הלאומית בירושלים ושל מדור העיתונות היהודית ההיסטורית, ועד החשיפה הנדרשת עדיין של ההתכתבויות, כתבי היד והמהדורות הנדירות המעטות ששרדו אולי באתרי התרבות היהודית ברוסיה, בליטא, באוקראינה ובפולין — כל אלה עשויים להציג בעשורים הקרובים אומדן זהיר, ובוודאי לא כולל, של מצאי היצירות, הסוגות, המהדורות והנוסחים של הספרויות היהודיות המודרניות . כאן גם מקומם של השינויים המתמידים במעמדם של מרכזי הספרות היהודיים בעולם . נדמה היה שהקמתה של מדינת ישראל, צמיחתם של חיים תרבותיים בחותמה של העברית המודרנית, בנייתה של הספרייה הלאומית בירושלים וסממני ריבונות תרבותית אחרים, קיבעו את אופיָה של המערכת הספרותית היהודית לדורות רבים . ברם, מה שתואר בידי כמה חוקרים כמעבר ברור מ"מרכזים למרכז", נעשה ברור הרבה פחות בעשורים האחרונים . זאת גם זאת, והדבר ניכר היטיב במאמרים שבקובץ הזה, החוקרים היושבים במרכזים השונים, בעיקר במוסדות אקדמיים בישראל ובחוף המזרחי ובעיקר המערבי בארצות הברית,
|
|