|
|
עמוד:61
גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 2021 61 עם ראש הממשלה מנחם בגין , יחד עם סיירוס ואנס , מזכיר המדינה האמריקאי, ועוד רבים וטובים על “מגילת השלום״ המוצגת לראווה מאז בבניין העירייה . אכן היו אלה ימים יפים . . . היסטוריה של שלום ההיסטוריה החלה להתממש גם בשטח, כשצה"ל החל, בשלב הראשון, את הנסיגה מסיני . שביעות הרצון המצרית מההתפתחויות הייתה גדולה מספיק כדי שהרמטכ״ל המצרי, רב-אלוף אחמד בדאווי , יאות להזמין את רמטכ״ל צה״ל אז, רב- אלוף רפאל ( רפול ) איתן , לביקור רשמי במצרים . רפול צירף למשלחת את ראש אמ״ן, האלוף יהושע שגיא , את נשות השניים ( מרים איתן ו חנה שגיא ) , את ראשי הלשכות – אילן בירן ואותי, ואת אברהם סלע ( שהיה בשעתו ראש ענף 61 ) כמתורגמן . ב- 13 במאי 1979 יצאנו לביקור בן שלושה ימים במצרים, בברכתו החמה של שר הביטחון עזר ויצמן , שאף טרח להגיע לבח״א ( בסיס חיל-אוויר ) 27 לציידנו בברכת דרך . כשה״ווסטווינד״ המריא מנמל התעופה “בן- גוריון״, ניכרה התרגשות אצל כולם . מי היה מעלה בדעתו שרפול, מג״ד 890 בצניחה ההרואית במתלה במבצע “קדש״, או יהושע שגיא, קמ״ן דרום במלחמת “ששת הימים״ ו״ההתשה״ וקמ״ן אוגדת הצליחה של אריק שרון במלחמת יום הכיפורים, יעשו את דרכם, לבושי חליפות ועניבות במטוס מנהלים, מצפון לדרום, מעל הים התיכון אל מעל דלתת הנילוס, בואכה נמל התעופה הבין- לאומי בקהיר . . . איזה תחליף מרענן היה זה למה שהכרנו עד אז : תנועה במדבר סיני, תמיד ממזרח מערבה, במדים מאובקים, במתיחויות, או אף תחת אש ולחימה . . . כידוע, רפול לא הצטיין בהחצנת רגשות . . . מעל הדלתא ולקראת הנחיתה, בחרתי להתבונן במיוחד על יהושע, איתו עשיתי – כקצין צעיר – כברת דרך לא קצרה בנושא המצרי . ידעתי עד כמה עולם זה היה דומיננטי בחייו המקצועיים . ואכן, עיניו הבורקות אמרו את הכול . . . ביקור כיד הפרעה ( המלך ) . . . האירוח המצרי היה יוצא מהכלל – לרמטכ ״ל ולחברי המשלחת – זכינו ליחס מאוד מכבד . בצד פגישות עבודה עם המארח, הרמטכ״ל המצרי, פריק אחמד בדאווי, ושר ההגנה המושיר כמאל חסן עלי , וארוחות מפנקות – נלקחנו לביקורים בקבר החייל האלמוני, בפירמידות גיזה, בבורג׳ אל גזירה ; הוטסנו ב״קרנף״ מנהלים לאלכסנדריה, לביקור במעמורה, בארמון מונטזה ולפגישה עם אלוף פיקוד צפון המצרי במועדון היאכטות בחוף העיר ; נלקחנו לסיור במוזיאון הרומי ובבית הכנסת המקומי ; ו״קינחנו״ בחזרה לקהיר במוזיאון הלאומי המצרי ובשוק חאן אל חלילי . כנהוג במקרים כאלה, נשות האורחים זכו גם לתוכנית מיוחדת . את השורות הבאות אני מוצא לנכון להקדיש למזכרת מיוחדת שנותרה לי מהארוחה החגיגית שנערכה בערב הראשון לביקור, במועדון הכוחות המזוינים במעדי, קהיר . למארח, הרמטכ״ל בדאווי, הצטרפו מכובדים נוספים, וביניהם – ראש אמ״ן המצרי, הלואא׳ לביב שוראב וראש אגף המבצעים, הלואא׳ חסן אבו סעדה . כשבדאווי החל מברך, הבזיק בי רעיון – לקחתי את התפריט המודפס של הארוחה ורשמתי עליו את דבריו, על פי תרגומו המצוין של סלע . את דברי רפול היה לי כבר קל יותר לרשום . . . בסיום הארוחה, שהתנהלה באווירה נהדרת, הרהבתי עוז, ניגשתי אליהם, הראיתי להם מה רשמתי וביקשתי את חתימתם על דף הקרטון המהודר, כעדות ומזכרת לאירוע היסטורי שלא תועד בשום דרך אחרת . שני הרמטכ״לים, שנאומיהם היו ספונטניים, לא היססו ועשו זאת ברצון רב . . . ברכות של נחת ורצון טוב בחרתי לצרף את המסמך המקורי, אך מאחר שכתב ידי אף פעם לא היה ממש קריא, החלטתי להביאו בכיתוב ברור יותר, באופן הנאמן ביותר האפשרי למקור ( למעט מילים בודדות שלא הצלחתי לפענח . . . ) : דבריהברכה שלרב-אלוף“פריק״אחמדבדאווי ( לימים – פילדמרשל ) , הרמטכ״ל המצרי : “אנו שמחים לקבל את רמטכ״ל צה״ל בביקורו הראשון במצרים, לאחר חתימתאשרור החוזה בין מצרים לישראל . עיתוי הביקור – בתוך מהלך ביצועהשלב הראשון לנסיגה, המשך מסירת השטחים – מבטיח את הכוונות הטובות והרצון למסור את השטחים בדייקנות . התקווה לשלום הייתה לדבר ממשי, וזו הוכחה לכך שהחזרת השטחים אינה סיסמאות, אלא עבודה רציניתוצודקת . חוזה השלום בין מצרים רב-אלוף רפול בארץ הפרעונים . . . / סיפור אישי מימין : דברי הברכה של רב-אלוף “פריק״ אחמד בדאווי ( לימים – פילדמרשל ) , הרמטכ״ל המצרי . משמאל : דברי הברכה של רפול . יוסי בן - ארי דאג להחתים ( על העמוד השמאלי למעלה ) את שני ראשי המטות על ההזמנה לארוחת הערב . פחות משנה לאחר מכן, בשניים במרץ ,1981 נעצבתי מאוד כשנודע לי כי הפילדמרשל בדאווי ותריסר קצינים בכירים עימו, נהרגו בתאונת מסוק בסיווה שבמערב מצרים . כמה חבל
|
|