|
|
עמוד:47
גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 2021 47 מנהרות תחתייך ישראל ? / חלק ב' שימוש ראשון באקוסטיקה . . . דרך התגוננות אחרת הייתה איתור מנהרות התקיפה ונטרולן . המקרה הראשון הידוע בהקשר זה אירע בעת המצור הפרסי על ברקא ( Barca ) , מושבה יוונית בלוב של ימינו, בשנת 510 לפני הספירה . ההיסטוריון היווני הרודוטוס סיפר כי חרש ברזל בעיר גילה דרך לאיתור המנהרות שנחפרו על ידי הפרסים מתחת לחומות העיר . הוא סבב את החומה עם מגן ברונזה, שאותו הניח על האדמה והכה בו בנקודות שונות ; על פי השינויים בתהודה הצליח לגלות את המנהרות – שימוש ראשון באמצעים אקוסטיים לגילוי מנהרות ! – ועם גילויין, חפרו הברקאים מנהרות נגדיות והרגו את החפרים הפרסים . איניאס טקטיקוס, מראשוני וחשובי ההוגים הצבאיים, כתב כי שיטה זו לאיתור מנהרות הייתה עדיין בשימוש ביוון, במאה הרביעית לפנה"ס . אגב, ברקא נכבשה לבסוף בעורמה, לאחר תשעה חודשי מצור . וריאציה לפרשת ברקא מובאת מפי ההיסטוריון היווני פוליביוס שתיאר את המצור הרומי על העיר אמברקיה ( Ambracia ) שבצפון יוון בשנת 189 לפני הספירה . במקרה זה, חפרו הנצורים תעלה לאורך החומה והציבו על דפנות התעלה לוחות מתכת דקיקים ; באמצעות הלוחות הללו – קלטו את קולות החפירה מהצד השני . אזי חפרו מנהרה נגדית והחדירו למנהרה הרומית עשן רעיל של נוצות שרופות ופחם . אמצעים דרסטיים עוד יותר ננקטו על ידי תושבי תמיסקירה ( Temiscyra ) , עיר יוונית באנטוליה, שהרומאים הטילו עליה מצור במהלך מלחמתם במיטרידטס השישי, מלך פונטוס ( 73 - 63 לפני הספירה ) . תושבי העיר חפרו מנהרות נגדיות לאלה של הרומאים והחדירו, כך מסופר, חיות פרא, כולל דובים ונחילי דבורים . גם במקרה זה – הסתיימה הפרשה בנפילת העיר . אשר לשימוש בקערות מים . שיטה זו הייתה נקוטה עוד מאות שנים לאחר מכן, וכך למשל ב- 1417 , במצור האנגלי על העיר מוקפת החומה קיין ( Caen ) שבנורמנדי, בצרפת, ניסו האנגלים לחפור מתחת לחומות, אך המגינים שמו קערות מים במקומות תורפה, והצליחו לאתר ולנטרל את פעילות המִנהור של יריביהם . עם זאת, מלחמת המנהרות הדרמטית ביותר אירעה בדורא אירופוס שבסוריה, על גדות נהר הפרת . העיר מפורסמת כיום בעיקר הודות לבית הכנסת העתיק ( מאמצע המאה השלישית לספירה ) ובו ציורי פרסקאות מרהיבים, אך ההתרחשויות שבהן ידובר – רחוקות מלהיות מרהיבות . העיר נכבשה על ידי הרומאים מידי הפרתים בשנת 165 לספירה . כמאה שנה לאחר מכן נכבשה, לאחר מצור ממושך, על ידי האימפריה הפרסית - הסאסאנית . על פי הממצאים הארכיאולוגיים, התנהלה בזמן המצור מלחמת מנהרות, אשר במהלכה חפרו הסאסאנים מספר מנהרות מתחת לחומות העיר . הרומים הנצורים חפרו מנהרות נגדיות בכוונה להגיע למנהרות הסאסאניות וללחום בחופרים . כאשר פרצו הרומים לאחת המנהרות הסאסאניות, הציתו אלה תערובת של זפת וגופרית ויצרו ענן רעיל של גופרית דו-חמצנית ( Sulfur dioxide ) , שממנו נהרגו 20 חיילים רומיים . זהו המקרה הראשון הידוע של לוחמת גז . מנהרות בלוחמת גרילה הערים המבוצרות אומנם פסו מהעולם, אך השימוש המלחמתי במנהרות שריר וקיים גם היום, ובעיקר אמורים הדברים במלחמות המאה הקודמת, בקוריאה ובווייטנאם, וכמובן בגבולותינו אנו, בעצם ימינו אלה . גם סוג זה של שימוש במנהרות מוכר כבר מימים עברו , בהקשר ללוחמת גרילה של אוכלוסיות מורדות – אין לדעת מתי החל שימוש כזה ויש להניח שהיה זה מתקופות קדומות . מכל מקום , האזכור הכתוב הראשון מתקשר להיסטוריה הרומית : בשנים 69 - 70 לספירה ( במקביל למרד ישראל אפעל – זיהה את מנהרות התקיפה של הפרסים בר-כוכבא – לוחמיו הקימו מערכת חירום תת-קרקעית ( מטבע ממרד בר כוכבא, ובו חזית בית המקדש, שחרב 62 שנה קודם לכן, ומסביב השם "שמעון" בכתב העברי העתיק ) יצוין כי קיימת גרסה נוספת על פיה אותרו המנהרות על ידי נצורי אמברקיה באמצעות אדוות בקערת מים, שאותה הציבו בנקודות שונות . לאחר גילוי המערות – פרצו בהן פתח ומילאו אותן בעשן . עשן, חיות טרף, מים דבורים וגז השימוש בנשק העשן מוכר גם מההיסטוריה הסינית . עצם השימוש בסין במנהרות מצור ידוע לפחות מהמאה החמישית לפני הספירה, ובמקרה המדובר, כשניסו הצרים לחפור מנהרות מתחת לחומות – השתמשו הנצורים במפוחים תעשייתיים גדולים, על מנת להפיח עשן לתוך המנהרות ולחנוק את החודרים . כשניסו הצרים לחפור מנהרות מתחת לחומות - השתמשו הנצורים במפוחים תעשייתיים גדולים, על מנת להפיח עשן לתוך המנהרות ולחנוק את החודרים .
|
|