התפתחות האבטחה לאחר יוני 1967

עמוד:34

גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 342021 שב"כ גיליון מיוחד בראשית כוונה האבטחה לסיכול האיום של חטיפת מטוס . כך, נבדקה תחילה רק כבודת היד של הנוסעים . משהתברר בשנת 1971 , כי קיים איום לפוצץ מטוסים ישראליים על נוסעיהם באוויר, החלה בדיקת כל כבודת הנוסעים . משהתברר כי קיים איום פיגוע בריכוזי נוסעי "אל על", הוצבו מאבטחים חמושים בתחנות החברה לאבטחתם . תורת הטיפול הביטחוני בנוסע התפתחה בהדרגה, תוך לימוד לקחים מכישלונות ועדכון סימנים מחשידים חדשים מעת לעת . לשמירת המתח המבצעי של סגל האבטחה, בארץ ובחו"ל, נערכו על ידי האגף תרגילים לבדיקת כשירות המערך . יצוין עוד, כי פעילות האבטחה הישראלית בחו"ל, שלא כבארץ האם, הייתה מוגבלת מטבעה מבחינת התייחסות השלטונות המקומיים לאחריות הנובעת מריבונותם בכל ארץ וארץ . במאי 1972 אירע פיגוע חמור בשדה התעופה לוד ( נתב" ג, נמל התעופה בן גוריון ) , כאשר שלושה מחבלים, אנשי "הצבא האדום" היפני, שפעלו בשליחות ארגון "החזית העממית" ושהגיעו בטיסה של חברת תעופה זרה, פתחו באש על הנוסעים שהמתינו לכבודתם באולם הטיסות הנכנסות . 24 אנשים נרצחו ועשרות נפצעו . אחד מחברי החוליה, קוזו אוקמוטו , נתפס ומשפטו עורר הדים רבים . האירוע חייב את מערך האבטחה לתת מענה גם לאבטחת הנוסעים הנכנסים, לרבות הקמת כוח לאבטחת ריכוזי הנוסעים בשדה . ספנות ונציגויות דיפלומטיות נכנסות למעגל הטרור במקביל לאבטחת התעופה, נערך השירות לאבטחת הספנות, וזאת על ידי הצבת קב״טים וצוללנים בנמלים נבחרים בחו״ל . הפיגועים, בסופו של דבר, היו בודדים . ביוני 1971 הותקפה מכלית של חברת “אל ים״, ה״קוראל סי״, ששטה תחת דגל זר, בירי RPGיליט מסירת מחבלים במיצרי באב אל-מנדב . האירוע הביא לאבטחה חמושה של אוניות ישראליות, כולל כאלו שהופעלו על ידי צוותים זרים . בינואר 1973 זוהתה חוליית פח״ע שעלתה באיטליה על אוניית הנוסעים “מספיה״, במטרה לבצע פיגוע בנמל חיפה תוך תפיסת בני ערובה . חוליית אבטחה של שב״כ הוזנקה לקפריסין, שם עגנה האונייה בדרכה לארץ, ואנשי החוליה נעצרו שם על ידי השלטונות . כמו כן, הוקמה יחידה מיוחדת לאבטחת נמל חיפה – יחידת "אמנון" – שמשימתה למנוע חדירת מחבלים באמצעות אוניות נוסעים . תחום נוסף של האבטחה בחו״ל היה נציגויות ישראל ברחבי תבל, זאת לאחר שבשנת 1969 הותקפו שגרירויות ישראל בבון ובהאג, בהשלכות רימון ומטען נפץ . במאי 1970 נרצחה עובדת הנציגות בפרגוואי על ידי מחבלים פלסטיניים, שפרצו לנציגות בניסיון להתנקש בשגריר, ובמאי 1971 נחטף ונרצח הקונסול באיסטנבול, אפרים אלרום , על ידי ארגון מחתרת טורקי . בספטמבר 1972 נפצע בהתנקשות עובד השגרירות בבריסל . באותו חודש, נהרג נספח החקלאות בשגרירות בלונדון כשפתח מעטפת נפץ, אחת מתוך גל מעטפות נפץ שנשלחו על ידי ארגון פח״ע לאנשי סגל בשגרירויות ישראל ברחבי העולם . כישלון חמור באבטחת הנציגויות אירע בבנגקוק בדצמבר 1972 , כאשר חוליית מחבלים חדרה לבניין השגרירות, שדלת הכניסה הראשית שלו לא הייתה נעולה כמתחייב, ולכדה שישה עובדים, ביניהם הקב״ט, כבני ערובה . האירוע הסתיים ללא נפגעים, כתוצאה מהטיפול היעיל של השלטונות המקומיים, אך אירוע זה , שבא זמן קצר ביותר אחר הפיגוע במשלחת ישראל לאולימפיאדה במינכן, בספטמבר 1972 ( ראה להלן ) , חייב היערכות חדשה של השירות לאבטחה בחו״ל . המענה ניתן תוך חודשים ספורים בתוכנית אבטחה, שבמסגרתה שופרו האמצעים ונהלי הכניסה המבוקרת לנציגויות . הפיגוע ורצח 11 הספורטאים באולימפיאדת מינכן בחמישה בספטמבר 1972 , אירע פיגוע טראומטי שזעזע את ממשלת ישראל, את השירות ואת כלל הציבור במדינה ובעולם . היה זה כאשר חוליית מחבלים חדרה למגורי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן והשתלטה על 11 בני ערובה, ששניים מהם נרצחו במהלך הפעולה . המשלחת הישראלית לא הייתה מאובטחת על ידי כל כוח אבטחה ישראלי, אלא על ידי אבטחה מקומית . בניסיון חילוץ גרמני נהרגו שאר בני הערובה . אסון מינכן היווה נקודת מפנה במדיניות האבטחה . נוכח תחושת החרדה בציבור, באשר לסכנות הנשקפות בחו״ל לכל ישראלי באשר הוא, קיבלה הממשלה חנהל׳ה מרון - פציעה קשה ורוח איתנה החלטות אופרטיביות מיידיות הנוגעות לאבטחה ( ויקיפדיה ) המיכלית “קוראל סי״ ( ויקיפדיה )

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר