מהפכת מלחמת ששת הימים בשב"כ

עמוד:29

גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 2021 29 ממשלת ליכוד לאומי . מנגד, בתקופה זו בלטה צמיחתם וחתרנותם של ארגוני "שמאל חדש" ישראליים, אנטי-ציוניים, אשר הושפעו ממגוון של אידיאולוגיות אופנתיות בעולם . השפעות אלה מצאו ביטוי חמור באהדה לאש"ף ו / או למאבקם של ארגוני טרור פלשתינים, מהם שנמצאו מתאימים, על רקע אידיאולוגי, לשיתוף פעולה בקידום "מהפכה אזורית" במזרח התיכון . יעדי השב"כ השירות נכנס לפעילות בשטחים ביוזמתו, משהציע ראש השירות דאז, יוסף הרמלין , לשר הביטחון משה דיין , באוגוסט 1967 , כי השירות יהיה אחראי על המודיעין בענייני ביטחון פנים, במסגרת ועדה לתיאום הפעילות בשטחים . הצעתו התקבלה . עד מהרה, הפך נושא סיכול הטרור הפלשתינאי ליעד שבראש סדר העדיפויות של השירות, ובצידו סיכול החתרנות המדינית ( חת"ם ) וסיכול הריגול הערבי, בעיקר בסיני וברמת הגולן . כאמור, נושא חיוני נוסף שנגזר בהמשך כתוצאה מפעילות הטרור הפלשתינאי הייתה האבטחה בארץ ובחו"ל . בנוסף, המשיך השירות לעסוק בחת"ם ( חתרנות מדינית ) במגזר היהודי ובסיכול ריגול מזרח אירופאי . השירות החל בטיפול בפח"ע מבלי שהיה לו ניסיון קודם בסיכול טרור ערבי, ובוודאי מבלי שהייתה לו תורת עבודה סדורה בתחום זה, ובעיקר בנושא גיוס והפעלת מקורות מול ארגוני הפח"ע . מטבע הדברים, לשירות גם לא הייתה תשתית מודיעינית ראויה ב"שטחים" . בתחילת הדרך, התמקדה פעילות השירות במתן מענה מיידי לחדירות שאותרו בפעילות הביטחון השוטף ( בט"ש ) של צה"ל ופחות בפיתוח מערך מקורות לטווח הארוך . שיטת העבודה המרכזית התבססה, באותם ימים, על גלגולי חקירה ומיצויים : חקירה מיידית ונמרצת של מחבלים שנלכדו ומעצר מיידי של חשודים ששמם עלה בחקירות אלו . במקביל, נעשה שימוש רב בשיטת מבצעי זיהוי, כאשר מקורות, שכונו "קופים", הצביעו בשטח על חשודים ומבוקשים , שאותם הכירו משהותם יחדיו במחנות האימון בארצות ערב . בהמשך, עבר השירות לעבודה מסודרת של בניית מערך מקורות, ששיאו בהחלת תורת הכיסוי הבסיסי ( כס"ב ) במגזר הערבי בשנת 1971 . עם הזמן, פותחה, בתיאום עם שאר גורמי קהילת המודיעין, השיטה של שיגור מקורות למפקדות הפח"ע מחוץ לשטחים . קצב אירועי הפח"ע והעומס הרב שנוצר באגף לעניינים ערביים, עקב עיסוק המטה בהכוונת הטיפול בנושא במרחבי השירות, הכתיב את הצורך לקצר את תהליך קבלת ההחלטות . לכן, הוחלט בשנת 1970 לבזר את נושא הפח"ע ולהסמיך את המרחבים לקבל את ההחלטות בנושא זה ללא צורך באישור המטה, כפי שהיה עד אז . ביזור זה ייעל משמעותית את טיפול שב"כ בפח"ע . עם צבירת הניסיון בשטח, עבר השירות לשיטות עבודה מתוחכמות ולרעיונות בלתי שגרתיים . אחד המבצעים הנועזים היה מבצע "תעשייה", ברצועת עזה בשנת 1971 , שבו חוליה ישראלית שהתה בשטח נגוע פח"ע, בהתחזותה לחוליית פח "ע שכביכול חדרה מהים . החוליה יצרה קשר עם מחבלים מקומיים וחיסלה אותם . מבצע זה היה פרי שיתוף פעולה מוצלח בין השירות ל"סיירת חופים" של פיקוד דרום . מפקד הסיירת, סרן מאיר דגן – לימים אלוף בצה"ל וראש המוסד – פיקד בעצמו על החוליה . בתחום החקירות הופעלו בכלא מקורות מדובבים, שאפשרו את קידום החקירות והפללתם של עצורים שלא שיתפו פעולה בחקירה . בתחום המבצעי, נדרשו ופותחו אמצעים טכנולוגיים חדשים, הן לצורך איסוף המודיעין והן לצורך הסיכול המבצעי בשטח . מקורות שב"כ צוידו באמצעי תקשורת סמויים, הופעלו מיקרופונים אלחוטיים ומבצעיים, ופותחו אמצעי צילום, מכשירי ביות ויכולת נטרול של אמל"ח העלולים להגיע למחבלים . כל אלה הביאו לכך שבשנת 1972 ניתן היה לקבוע כי הטרור נבלם – נכון לאותה עת – וכך למשל, ברצועת עזה, ירד מספר הפיגועים מ- 250 בשנה הקודמת לכ- 45 בלבד ב- 1972 , מספר שהלך והצטמצם בשנים הבאות, ורשימת המבוקשים שהגיעה למאות אחדות ירדה כמעט לאפס . חשוב לציין בהקשר זה את תרומת השינוי בהיערכות צה"ל ובפעילותו בעקבות רצח ילדי ארויו בתחילת 1971 . באשר למודיעין הערבי – במקביל לסיכול הפח"ע, פעל השירות לסיכול פעילות המודיעין הערבי , בעיקר ריגול מצרי וסורי . במהלך השנים הנסקרות, נחשפו מספר רשתות ריגול ברמת הגולן ובסיני, לרבות רשתות של סוכנים אלחוטנים שפעלו לאורך הצירים העיקריים בסיני ( השירות קיבל את האחריות על סיני ב- 1972 ) . התחום המתסכל ביותר בתקופה זו היה נושא האבטחה, שבו ניתנו מענים רק לאחר כישלונות צורבים של מערך האבטחה מול הפח"ע ( פירוט בכתבה על האבטחה בגיליון זה ) . תקיפת נציגויות ישראל בחו"ל, כמו גם התנקשויות בנציגיה, הביאה גם היא להיערכות של השירות, להצבת אנשי אבטחה בנציגויות ולפיתוח תוכנית אבטחה שבמסגרתה הותקנו בנציגויות תאי סינון לכניסה מבוקרת כנגד אפשרויות של יריבים לחדירה סמויה, חדירה בכיסוי, או פריצה אלימה למבנה . במקביל לאבטחת התעופה, נערך השירות גם לאבטחת הספנות, ובסוף 1968 נוסף הטיפול באבטחת העולים מברית המועצות . אלו החלו להגר במספרים הולכים וגדלים ממזרח אירופה למחנה מעבר באוסטריה, בדרכם לישראל, והפכו ליעד של הפח"ע . אסון אולימפיאדת מינכן היווה נקודת מפנה במדיניות האבטחה . בנובמבר 1972 , החליטה ממשלת ישראל להרחיב משמעותית את תפקידו של השירות בתחומי האבטחה . השירות קיבל מעתה ואילך אחריות מלאה וישירה לאבטחה בחו"ל, כגורם שלא רק מייעץ ומנחה, אלא כמי שקובע הנחיות אבטחה ואוכף אותן בגופים המאובטחים . אגף האבטחה אורגן בדצמבר 1972 מחדש, תחת פיקודו של אברהם שלום , לימים ראש שב"כ . חשיפת רשת חבלה וריגול בסיני – 1973 השירות החל בטיפול בפח"ע מבלי שהיה לו ניסיון קודם בסיכול טרור ערבי, ובוודאי מבלי שהייתה לו תורת עבודה סדורה

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר