|
|
עמוד:13
גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 2021 13 את 'הפינה' של 'השב"כ של מפא"י' . ולכן, הוא ואיסר הראל לא דיברו האחד עם השני, עד יום מותם . אז הנושא הזה סגור ואין לאף אחד בשב"כ אפשרות לעשות הפיכה, או לעשות שימוש לרעה בחומר, בגלל שזה גוף שכולו איזונים ובלמים . הרי ראש השב"כ לא אוסף לבדו ואינו מאזין לבדו . יש כאן מערכת שהיא כל כך מחונכת לממלכתיות, שגם אם נניח תהיה קונספירציה כזו, היא תתגלה בסופו של דבר, ושלא לדבר על כך שהאנשים שעובדים בשירות גם חונכו בשירות, גם אם זה ראש השירות, שהגיע לתפקידו אחרי 20 - 25 שנים בשירות שבו הוא כבר חונך . לומר לכם שהכול מושלם ושאין חריגות ? ישנן, אבל לא ברמה שזה נרמז כאן [ בדף השאלות ] " . . . . על הסתה ורצח "באשר להסתה לפני רצח רבין, אתם לא צריכים אותי בשביל זה וברור שמבחינתי זה מאפיל על הכול . אבל אני רוצה לומר דבר אחד : העימותים הקשים ביותר שהיו לי בנושא הזה – היו על דרך הטיפול בהסתה . הייתה בעיה מאוד קשה, מצד הפרקליטות שהייתה אז . היו אז כמאתיים תלונות במשטרה על הסתה, שהפרקליטות לא טיפלה בהם, וגם היום לא . . . ההסברים שהם נותנים בדיעבד הם סיבות חוקתיות, עבירה הסותרת את חופש הביטוי . אני לא אומר שאין נימוקים משפטיים, אבל במדינת ישראל לא מטפלים בהסתה, גם לא היום . גם במאה ה- 21 אין טיפול בהסתה, אין העמדות לדין, אין כלום . ואנשים אפילו לא טורחים להגיש תלונה במשטרה, כי ברור להם שלא יעשו עם זה כלום" . משיחות בין-קודקודיות לשיתוף פעולה בשטח "הנושא הבא שאני רוצה להתייחס אליו הוא שיתוף הפעולה עם הרשות הפלשתינית . אני רוצה להוסיף, בדיוק כמו שפרי אמר שהוא נשלח לערפאת, אבל לי קשה לקרוא לזה פגישות מדיניות – לרבין היה שליח בשם יוסי גינוסר ( בעברו, איש שירות בכיר ) , כלומר הנסיעות לערפאת, לעזה, היו עם יוסי . אני קצת חששתי מהעניין, אני מודה, וביקשתי מדיכטר להצטרף אליי לפגישות האלה, כי לא רציתי להיות עם יוסי לבד שם . רציתי לשמר לפחות את המגרש המקצועי, ואז יוסי היה הולך לדבר עם ערפאת בחדר השינה שלו, על מחמד רשיד ועניינים אחרים . לא היו הרבה שיחות כאלה, אך כמובן שהייתה השיחה המפורסמת שהייתי חלק ממנה, שהתקיימה במעבר ארז, כשרבין צעק על ערפאת בנושא יחיא עיאש . . . מי שכן קיימנו עימם קשרים מאוד שוטפים והדוקים – היו מוחמד דחלאן בעזה וג'יבריל רג'וב ביהודה ושומרון . גם עם אמין אל-הינדי, אם כי הוא היה פחות אפקטיבי . דיכטר ניהל את הקשר עם דחלאן ברצועה, וישראל חסון, שהיה ראש מרחב יהודה ושומרון וירושלים, עם רג'וב, בירושלים . אז שיתוף הפעולה הביטחוני התחיל לעבוד, ומבחינה ארגונית זה בוזר לרמה של הנפות, כלומר זה התחיל ברמה הבין-קודקודית וירד לדרגי העבודה כתהליך מצוין . של שני הצדדים – ששיתוף הפעולה יחזיק מעמד . לכן, לשאלה : האם שיתוף הפעולה הביטחוני יחודש ? התשובה היא שהוא יחזור [ הדברים נאמרו בחודש אוקטובר – העורך ] , כי אבו מאזן צריך את זה . בסופו של עניין – אנחנו עוזרים לו . יש לו בעיה עם החמאס כמו שיש לנו . לכן, אני חושב שזה יחזור, כמו שההסכמים הכלכליים ממשיכים לעבוד, מכיוון שבקטע הזה כדאי לשני הצדדים שזה יתקיים . יחיא עיאש “המהנדס״ הנייד של יחיא עיאש מה שלא בגדר אינטרס, כמו הדיבורים על שלום והסדר מדיני וכל זה, השינויים הגאופוליטיים במזרח התיכון הם כל כך קיצוניים, שהנושא האיראני טיפס למקום שבו הוא נמצא וההשפעה שיש לו על מדינות ערב המתונות, אלו יוצרים לדעתי גאופוליטיקה חדשה, שהפלשתינים עוד לא הבינו אותה, או שהם מבינים אותה והם עושים טעות שאי אפשר להסביר אותה : במקום לזרום עם מי שיכול להביא להם הישגים – הם בוחרים בקו קיצוני . אני לא יודע אם זה ישתנה או לא" . כל מקרה לגופו, כל מקרה עם שיקול דעת לגבי השאלה על אודות אלי בכר . אני אתמצת את התשובה : אמצעים פיזיים בחקירות מחייבים שיקול דעת מקצועי, מבוקר מבחינה משפטית . לעניות דעתי, אי אפשר לוותר על זה . הלכנו צעד אחד רחוק מדי . אני נשאר בקו השמרני, שאפיין את שנות ה- 90 , של שימוש מושכל . אני בעד השיקול המקצועי של החוקרים – ולצורך העניין אני מדבר על כל שרשרת הפיקוד החקירתית – ואם הם שכנעו את ראש השירות, זה בסדר . ואם היו לנו פיגועי התאבדות מצד אחד, והיה תהליך מדיני מצד שני, מה שהביא את רבין לאמירה המפורסמת שצריך להילחם בטרור כאילו אין תהליך מדיני ולהפך . אתם שואלים בצדק לגבי שיתוף הפעולה הביטחוני . לי יש טענה עקרונית אחת, או בעצם שתי טענות . מהסכמי אוסלו יצאו שני דברים טובים, האחד הוא שיתוף הפעולה הכלכלי, הסכם פריז, והשני הוא שיתוף הפעולה הביטחוני ואסור לשכוח את זה . מאז אוסלו עברו כמעט 20 שנה ושני הדברים האלה החזיקו מעמד, כי זה היה אינטרס מובהק
|
|