כרמי גילון

עמוד:12

גיליון ,88 שבט תשפ“א, פברואר 122021 שב"כ גיליון מיוחד רוצה להקדיש לזה שתי מילים, לגבי התקופה שלי . הדבר הראשון הוא שיתוף הפעולה הטכנולוגי . אז למעשה , יחידת ההאזנות שלנו התחברה ל- 8200 וביחד התחילו להפיק חומר מודיעיני במשותף על הרשות הפלשתינית . היה זה שינוי קונספט, כי עד אז האזנות הסתר היו הדבר הכי סודי וכל אחד ניהל את הדברים לעצמו . . . פתאום יחידה 8200 נפתחה לשירות והתחלנו לעבוד ביחד" . "הקמ"ן המדיני" והיפוך בדומיננטיות "הדבר השני, זו הייתה ההיערכות Aיחטשל . זה קרה עוד בתקופתו של פרי, אבל השירות יצא מעזה . יש לי בבית עד היום את המפתח של בית המעצר, מתקן החקירות שלנו בעזה, אותו גיל חי ז"ל, שהיה הפרויקטור אז, הביא לי את המפתח, מחובר לבקבוקון ויסקי . הייתי אז ראש אגף המנהל . היציאה השליכה כמובן על יכולות העבודה של השירות והצריכה טכנולוגיה שתיכנס כחלק מנהלי האנשים [ היומינט ] ובנהלי העבודה השוטפת שלנו , שהתנהלה כך במשך שנים, מאז 1967 . אומנם אגף הטכנולוגיה שלנו הוא זה שהוביל את ההיערכות החדשה, אבל, היינו צריכים את שיתוף הפעולה הטכנולוגי, בעיקר עם 8153 , ואת זה הוביל אגף המבצעים של השירות . עם 8153 נוצרה סינרגיה מאוד איכותית . הדבר השלישי והאחרון, בעניין הקשר הקהילתי, זה שבתקופה שלי כראש השירות קיבל רבין את ההחלטה שהשב"כ יהיה סוג של 'מעריך לאומי', ואני, כדי לא לקרוא לזה כך, קראתי לזה ' הקמ"ן המדיני' . בנושא הטרור לא היו חילוקי דעות, כי מי רצה ורוצה להתעסק בנושא טרור, חוץ מהשב"כ ? ממש ' א-גרויסע מציאע . . . ', אבל בעניין המדיני יש יוקרה, יש ישיבות ממשלה . . . זה החל בתקופת רבין, ירשתי את זה מפרי וזה עבר הלאה לעמי אילון . ראש השב"כ פתח את ישיבות הממשלה בסקירה ביטחונית, שבעיקרה – בתקופת אוסלו – היא מדינית ונייר העמדה האחרון שראש השירות הולך איתו הביתה ביום שישי בערב, זה הנייר . כלומר, הסקירה המדינית או המודיעינית שמוציאה יחידת המחקר של השירות והוא [ השב"כ ] המוביל שם . ראש אמ"ן לא יושב בישיבות האלה, אלא הרמטכ"ל . אז בעצם, ההובלה של המודיעין המדיני היא של השירות, וכן גם סקירת הטרור, שזה מובן מאליו . ויש לזכור שאלה היו שני הנושאים המרכזיים שעל סדר היום, לא רק של הממשלה, אלא של כל המדינה . השירות, בתקופה שלי וזה ממשיך כמובן הלאה, מוצא את עצמו כראש חץ בנושאים שהכי מטרידים את ראש הממשלה ושר הביטחון ואת הקבינט, וזה מטבע הדברים יוצר דומיננטיות" . תכל'ס, המערכות המשותפות פעלו ותפקדו למרות הכול "איפה נוצרה הבעיה ? כשמדברים על מערכות היחסים . . . צריך לחלק את זה . אמ"ן הוא גוף ענק . אי אפשר לדבר על יחסי שב"כ - אמ"ן, אלא צריך לדבר על 'שב"כ - טכנולוגיה', 'שב"כ - 8200 ', 'שב"כ - מטכ"ל', 'שב"כ - קמנ"ר' ו'שב"כ - חטיבת המחקר' . המתחים מצויים בעצם שם . בתקופתי היו מתחים חזקים מאוד עם חטיבת המחקר . היו דיונים הזויי ם : האם נשתמש באזיק כזה או באז יק אחר ומה יהיה גובה השרפרף . הש ר ים הבכירים ביותר ב ממשלה הת עסקו בזה . . . בשאלות הערכה . . . מול אמ"ן מחקר, בנושא הערכת המודיעין הלאומית וההתרעה הלאומית הרי לא היה ויכוח, כי הייתה ועדה שהחליטה וזו החלטת ממשלה . אבל בפרקטיקה של אותם ימים, ביום- יום, ראש הממשלה צריך פחות את ראש אמ"ן וצריך יותר את ראש השב"כ . ובואו נזכור שאנחנו בני אדם, וכשאתה לוקח איש כמו עמידרור, שהיה אז רח"ט מחקר, שהוא אדם אסרטיבי למדי, בצד היותו איש מאוד רציני ומוכשר, הוא הסתובב אצלנו והגיע לפגישות אצל יובל דיסקין, שהיה ראש האגף לעניינים ערביים וממש התפוצץ . . . זה היה שינוי מהפכני, אחרי שבמשך שנים ראש האגף שלנו הלך לרח"ט מחקר . לכן, נוצרו גם מתיחויות בין-אישיות, אבל בפועל, המערכת כן תפקדה" . "על מה הייתה בעצם היריבות עם המחקר ? אספר לכם סיפור . אהרל'ה יריב, שהוא ללא ספק דמות מקובלת על כולנו, סיפר סיפור על ממשלת רבין הראשונה, כשהיהאז יועץ לענייני מודיעין . בבוקר היה מכין דו"ח לראשהממשלה . המזכירה הייתה שמה על שולחנו של רבין את ערמת העיתונים, ועליה היה יריב מניח את הסקירות של אמ"ן , של השב"כ ושל המוסד . 'המלחמה' הייתה איזו סקירה הואקורא בראשונה . . . שמעתי את הסיפור הזה ממנו, כשהייתי חניך בקורס המתקדם של השירות . . . הוא השלים את הסיפור . . . רבין היה הופך את כל הערימה ומחפש קודם כול את מה שיואל מרקוס כתב ב'הארץ' . . . " מערכת ממלכתית ללא סייגים "בשורה התחתונה, בקשרי קהילת המודיעין נכנס למערכת גורם חדש מאז 1993 - 1994 , ושיתוף הפעולה הטכנולוגי - המבצעי התעצם והלך . בואו נזכור שעשו ועושים גם איסוף חוזי מהשמיים, אז יש חיבור ישיר גם מול חיל-האוויר, כך שהעבודה המשותפת עם כולם מתגברת . אני חושב שהשאלה העוסקת בראשית ימי הארגון – מיותרת . סימון יעדים פוליטיים, כבר דובר על זה ובאמת אין לי מה להוסיף . אולי רק משפט אחד, שאני תמיד משתמש בו והוא – שמי שהעביר את השירות ממפלגתיות לממלכתיות היה ראש השירות השלישי, עמוס מנור, שבאמת סגר סופית כרמי גילון ויצחק רבין

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא