|
|
עמוד:10
שכונה - מדינה 10 המורפולוגית של ינאי, אבל הוא עורר בי סקרנות ובסופו של דבר הלכתי לשיעור ראשון, שאחריו המשכתי ללמוד בהנחייתו כשנה וחצי . מבחינות רבות זה היה מעבר קיצוני ; עד אז הפרויקטים שלי התאפיינו בקריאה נרטיבית של המרחב, ואילו ינאי ראה את המרחב באופן לוגי, ובמובנים רבים ראה בי אז סטודנטית שיש "לשכלל" את אופן עבודתה . בכל הנוגע לשפה האדריכלית ולתכנון המשכנו להסכים שלא להסכים, והדיונים בסטודיו זכורים לי כוויכוחים ארוכים ומאתגרים . "אין לך דעה ? " הוא היה שואל, "רק כשאנחנו מדברים אנחנו באמת חושבים", ולימד אותי את מלאכת הוויכוח . על דבר אחד הסכמתי עמו : רבים מן האדריכלים שואפים לבנות מבני ציבור, ושם לבטא את היצירתיות שלהם . "כמה מבני ציבור כבר יש ? כמה דובדבנים פה ושם ? ", נהג לומר, "העיקר זה המגורים, אבל האדריכלים ומתכנני הערים זנחו את ההמצאה בכל הנוגע לרקמות מגורים" . שנים אחר כך פגשתי שני מורים נוספים שהשפיעו עליי מאוד, רחל קלוש ויוברט לו יון, אשר בכתיבתם תרמו משמעותית להבנת הקשר בין אידיאולוגיה לתכנון . קלוש ולו יון האירו את האופן שבו האידיאולוגיה של מדינת הלאום מעצבת את חיי היומיום בסביבות הבנאליות של המגורים ושינו באופן משמעותי את האופן שבו נתפס המרחב הבנוי בישראל . ההכרה שתכנון סביבות המגורים הוא אחת המשימות המרכזיות והחשובות של השדה המקצועי בארץ, אז כהיום, עומדת בבסיס העבודה על הספר . באופן מעשי תורגמה הכרה זו לשיטוטים ברחבי הארץ, בסביבות שבדרך כלל אינן זוכות לסיקור, הרחק מהזירה התל אביבית וממרכזים מטרופוליניים . אנו, חברי הפרויקט, ביקשנו לשוחח עם אנשים ולהביט במראה . להבין מי אנחנו, כיצד אנו חיים ואיך אנו מבקשים לחיות . על מדף הספרים העברי יצירות נוספות שבנו תמונות כאלה של חיי היומיום בישראל וניסו לענות על חלק מאותן שאלות . דוגמאות בולטות הן ספרו של עמוס עוז פה ושם בארץ ישראל וספרו של סמי מיכאל החוויה הישראלית , שתיארו בכישרון רב את סביבות החיים בישראל והציפו שאלות על זהות, אפליה, סקטוריאליות . בדומה לחיפוש של עוז ומיכאל גם אנו ביקשנו לייצר תמונה עכשווית של החברה בישראל, אך בשונה מהם התמקדנו במרחב הבנוי כהשתקפות של תהליכים חברתיים ופוליטיים רחבים יותר . ביקשנו לקרוא את סביבת המגורים דרך קני מידה שונים, הבית, השכונה, העיר ויחסי הגומלין ביניהם, כשיקוף של חלוקת משאבים ומדיניות תכנונית בחברה הישראלית, וזאת כשלב ראשוני בדיון הכרחי על האופן שיש לקדם את תכנון סביבות המגורים בישראל . הפרויקט היה גם מעין מסגרת ניסיונית לשיתוף פעולה בין כל חברי הפרויקט, רוני בר, מיכאל יעקובסון, הילה לוטן, מירב בטט, ג'סיקה פיין, הן בתהליך איסוף החומר והן בתהליך הכתיבה . בראשית התהליך, לאחר דיונים ממושכים, החלטנו שננסה לענות על שאלות מספר : כיצד התכנון משפיע על היחסים החברתיים במקום ? כיצד הדינמיקה החברתית מאתגרת את התכנון ? ובכלל, מהי המראה המרחבית-חברתית המשתקפת מסביבות אלו ?
|
|