|
|
עמוד:11
הקדמה : קיימות ישראלית כפטריוטיות גלוקלית לזמן הזה | נמרוד אלוני | 11 במערכות הטבע והחברה החיוניות לשגשוג האדם והאדמה . דוגמה מובהקת למגמה זו אנו מוצאים בדבריו המתריסים של האפיפיור פרנציסקוס בשנת 2015 בפני מליאת הקונגרס האמריקני . הוא ביקר שם חריפות את מדיניותו החמדנית של הקפיטליזם הגלובלי, עמד על תוצאותיו ההרסניות וקרא לאימוץ מדיניות מקיימת : לחדול מן הפגיעות במשאבי הטבע המביאות לקטסטרופות אקלימיות, לצמצם פערים חברתיים כך שהכול יזכו לחיים של כבוד, ולחמול על פליטים מוכי גורל ולקלוט אותם בזרועות פתוחות . דבריו הנוקבים של האפיפיור מלמדים, שלקראת העשור השלישי של המאה ה - 21 , תפיסת הקיימות היא הוליסטית ואינטגרטיבית וחובקת ללא הפרד נושאים סביבתיים, חברתיים ותרבותיים . מסרים דומים אנו מוצאים במסמכי המדיניות של אונסק"ו ושל האיחוד האירופי . אלה מניפסטים שאורגים יחד את הקיימות הסביבתית עם האחריות למערכות הטבע, את הקיימות החברתית עם האחריות לכבוד האדם ולצדק חברתי, את הקיימות האזרחית - דמוקרטית עם האחריות לתרבות פוליטית פלורליסטית וסובלנית, ואת הקיימות החינוכית - תרבותית עם האחריות לשימור מסורות תרבות המאוימות על ידי מגמות הגלובליזציה והקולוניאליזם הקפיטליסטי . לפיכך, דומני שאת נקודת המוצא של שיח הקיימות בימינו ניתן להגדיר כהשקפה אקו - הומניסטית . הנוקטים עמדה זו מוּנעים מכוח אחריות הוליסטית לגורל הטבע והאנושות : ערכי היסוד שלהם מוקירים הן את כבוד האדם והצדק החברתי הן את מערכות הטבע ומגוון המינים ; המודעות המושכלת שלהם מכירה בהשפעות ההדדיות של הציוויליזציה האנושית והעולם הטבעי, ברצונם לבסס מדיניות הרמוניסטית של חיים עם אחרים ולא על חשבון אחרים, ומתוך תפיסה של קיימות אקו - הומניסטית הם פועלים לקדם בצורה הדדית, מידתית וארוכת - טווח את שגשוג עולם הטבע ואת איכות החיים הנאותה לכלל בני האדם . אומנם אנחנו רק בהקדמה של הספר אך כבר חייבים לעצור . אל לנו להתבלבל, ללכת שבי אחרי המילים הגדולות וההגדרות המורכבות, ולחשוב שעיקר הדברים הוא שיח מלומד ומתוחכם . המילים תפקידן לעורר מודעות ולהבנות חשיבה בהירה וממוקדת, אך העיקר הוא שינוי דחוף ומיידי באורחות חיינו ( שינויים בתרבות הייצור והצריכה, המסחר והתחבורה, הבנייה והדיור, התזונה והפנאי, המשפחה והקהילה, וגם בתחום הכלכלה והיחסים הבין - לאומיים בין המדינות העשירות לעניות ) . בקביעה שמדובר כאן בשאלות של חיים ומוות אין שביב של הפרזה . ככל שמדובר באיומים על הקיימות הסביבתית, ברור שכבר עכשיו גובים האסונות האקלימיים וזיהום משאבי הטבע חיים של עשרות אלפים כל שנה . יש שגורסים
|
|