הקדמה: קיימות ישראלית כפטריוטיות גלוקלית לזמן הזה

עמוד:10

10 | קיימות ישראלית - חידוש האחריות לטוב המשותף | אריה ונגר שנפתח את כישורינו תוך קשב ונאמנות לדרכיו, ובדומה לדברים שראינו אצל שפינוזה, שיא הגשמת טבענו הוא "ברעיונות שמקנה לנו השכל על אושר או על השלמות" ( שם, עמ' 115 ) . ההוגה הרביעי והאחרון שנידָרש לו כאן הוא ג'ון דיואי, אבי החינוך הפרוגרסיבי במאה ה - 20 . תרומתו הסגולית לנושא דיוננו היא רעיון הצמיחה או הגדילה – רעיון שדיואי העמיד כתכלית העליונה של החיים בכלל ושל החינוך בפרט . שלא כהוגי החינוך המסורתי שנוהגים לקדש את הטקסטים והנהגים המופתיים מן העבר, על פי רוב תוך הקרבת חדוות הלימוד של התלמידים, דיואי וגישתו הפרוגרסיבית הפנו את מבטם אל העתיד : אל התנסויות משמעותיות בהווה, שבונות תשתיות להמשך הצמיחה וההתפתחות בעתיד . בדומה לדברים שראינו אצל שפינוזה, דיואי מתמקד במנגנונים ההכרחיים להמשכיות החיים ועומד על כך שעצם טבעם של החיים הוא להתאמץ ולהמשיך את קיומם ( דיואי, 1960 ) . קנה המידה לטיב ההתנסויות החינוכיות, ואף הכלכליות והפוליטיות, הוא תרומתן להתחדשות מתמדת של החיים וארגון מחדש של הניסיון האנושי לקראת מנגנוני התחדשות מוצלחים יותר . בעניין זה דיואי מתייחס לנקודה מכרעת שמתכתבת עם אתגרי הקיימות בכלל והשאלות שאריה ונגר דן בהם בספר זה . צמיחה או גדילה, יש שיגידו, הרי ניכרת הן בהקמת שכונות חדשות על אדמות שמורת טבע, הן בהקמת מפעלי תעשייה ענקיים ( שתוצר לוואי שלהם הוא זיהום סביבתי ) , והן בפעולותיו של פוליטיקאי או איש עסקים ממולח שמגדיל את כוחו לאין שיעור באמצעות מניפולציות שקריות על הציבור . וכיצד נבחין בין צמיחה חיובית לצמיחה שלילית ? תשובתו של דיואי, כמו זו של ההוגים שהצגתי לעיל ושל מקדמי הקיימות, היא שהמבחן אינו במקרה הפרטי אלא בתרומה לקידום הטוב הכללי או הטוב המשותף . דהיינו, בראייה מערכתית, תבונית וארוכת - טווח שמכוונת אל הטוב המשותף, ברור לנו שכדפוס התנהגות, אורח חיים או מדיניות ציבורית מהלכים אלה פסולים, באשר הפיכתם לדגמים כלליים ומשותפים לחברה תביא לחורבנה . ועתה לרעיון הקיימות כפטריוטיות גלוקלית : אכפתיות, אחריות ומעורבות לטובת קידום הטוב המשותף הלאומי והגלובלי כאחד . כפי שהוצג בהקשרים ההגותיים שלעיל, לבני האדם עומדות היכולת והחירות להעשיר ולהפרות את החיים ברעיונות ובמעשים שמביאים ברכה לחברה האנושית ולסביבה הטבעית, ובה במידה לדלל ולהרוס את משאבי החיים ולהביא חורבן על עצמם ועל סביבותיהם . רעיון הקיימות, שנולד מתוך אחריות לאיכות הסביבה והתפתח לתחומי החברה והתרבות, הוא קודם כול התייצבות והתגייסות לשם עצירת הפגיעוֹת האנושיות

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר