|
|
עמוד:8
8 | קיימות ישראלית - חידוש האחריות לטוב המשותף | אריה ונגר וביקורתי – והיכולות העצומות שהיא העמידה למין האנושי כדי לבלום מחלות ולהאריך את תוחלת החיים, לשפר את איכות החיים והרווחה ולפתוח אפשרויות חדשות לחיים אנושיים מלאים ומספקים . בתחום השני הוא מעלה על נס את האתיקה ההומניסטית הכלל - אנושית והפוליטיקה הדמוקרטית הפלורליסטית והסובלנית כמצפן שערכו מוכח לקידום ערכי היסוד של החיים, החופש והרווחה . באמצעות יכולות המדע והטכנולוגיה, הוא כותב, ניתן להשמיד בקלות רבה את כדור הארץ ואת המין האנושי . או כפי שכתב בן דורו ג'ורג' ברנרד שואו במחזה אדם ואדם עליון, במלאכת המוות וההרס של המין האנושי האדם מתקדם מחיל אל חיל, וכישוריו עולים עשרת מונים על כל יכולות ההשמדה של כוחות הטבע וחיות הטרף . אולם בקידום החיים, בני האדם, על פי רוב, נשארו תקועים והניבו מעט מאוד ברכה לעצמם ולזולתם . הדרך הראויה, מסכם ראסל, היא המשך פיתוח הדעת המדעית - טכנולוגית, אך זאת רק תחת הכְוונה אסטרטגית, רציונלית ואחראית של השקפת עולם נאורה, שתבטיח כי השימוש ביכולות העצומות שלנו יביא ברכה למין האנושי . אנסח זאת במטפורה תנכית : מבחנה של החוכמה הוא בעשיית עץ הדעת לעץ חיים – חוכמה שמְחַיָה את בעליה . ההוגה השני שאסתמך עליו כדי לבסס מסגרת טיעונים מצדקת לחיוניותו ולחשיבותו של רעיון הקיימות הוא הפילוסוף היהודי - הולנדי ברוך שפינוזה . בדומה לראסל ( שפינוזה קדם לראסל ב - 300 שנה ) , גם כאן ההיגיון הוא של תועלת . טוב, כותב שפינוזה בתורת המידות, הוא כל מה שמועיל לנו להתקרב אל השלמות ואל האושר הגלומים בנו על פי טבענו . ובאשר לטבענו, כמו כל אורגניזם בטבע, היסוד המהותי ביותר הוא השאיפה להתמיד בקיומנו ( [ הדגשה שלי ] שפינוזה, ,1967 ג, 6 ) . יתר על כן, מאחר שמסגרת ההתייחסות הקבועה והמכרעת בחיי כולנו היא הטבע, ומאחר שבני האדם הם חלק מהטבע ומתקיימים בהם כל חוקי הטבע, אזי הדרך המועילה ביותר לבני האדם כדי להתמיד בקיומם הוא על ידי לימוד דרכי הטבע ודבקות בהם . במונחים מעשיים, משמעות הדבר היא דרך חיים שמוקדשת למימוש התכונות המהותיות והמובהקות של בני האדם על פי טבעם : הגשמת היסוד השכלי שגלום בטבענו האנושי, לימוד חוקיות הטבע הכללי שפועלת במציאות כולה, והנהגת חיים רציונליים, מושכלים ושקולים . התוצאה החיובית, התועלת או הרווח של אורח חיים זה, טוען שפינוזה, הם ברכה לפרט ולכלל כאחד . מאחר שהטבע שאנו חיים בו, כלומר כדור הארץ כבית המשותף שלנו, הוא אחד, ולאור העובדה שכבני אדם אנו חולקים טבע אנושי משותף שפועל בנו בכל העניינים המהותיים של קיומנו, אזי בקרב בני אדם שחיים על פי התבונה, הטוב האישי
|
|