|
|
עמוד:8
8 | שמריהו קידר אינו מבין . מגיל קטן חונכנו על יסודות הפיזיקה הקלאסית הניוטונית, שתאמה את ההיגיון הבריא שלנו . לעומת זאת, תורת הקוונטים היא תיאוריה מוזרה מאוד, אפילו אבסורדית, הנוגדת את ההיגיון הבריא ( common sense ) . חקוק בזיכרוני אחד מהשיעורים שבו נדון אחד המאפיינים של תורת הקוונטים : עקרון האי-ודאות של הייזנברג ( Werner Heisenberg's Uncertainty Principle ) . העיקרון טוען שאי- אפשר לדעת, עבור חלקיק תת-אטומי, במדויק את ערכם של שני גדלים פיזיקליים בו-זמנית . למשל, מיקום ותנע של אלקטרון . ככל שנדע יותר במדויק על אודות מיקומו של האלקטרון, כך נדע פחות על אודות התנע שלו . כלומר לעולם לא נדע במדויק את אחד מהגדלים, כי אז האי-ודאות של הגודל האחר היא אין - סופית . עקרון האי-ודאות לא נובע ממגבלה טכנית שלנו ולא מהמדידה, אלא הוא עיקרון יסודי של מערכת קוונטית, כך מתנהג הטבע . כולנו היינו מזועזעים, גם הפרופסור טען שהוא לא מבין, כי אי-אפשר להבין . על מנת לשבר את האוזן, הביא הפרופסור את דבריו של הרמב"ם מתוך הספר משנה תורה . בפרק על הלכות תורה, הרמב"ם דן בהבדל בין ידיעת הא - ל ובין ידיעת האדם . מבחינת הא - ל, הוא המדע, הוא היודע והוא הידיעה עצמה . לעומת זאת, אנחנו, בני האדם, ידיעתנו היא מחוץ לאובייקט הידיעה . כששמעתי את דבריו של הפרופסור לא ירדתי לסוף דעתו, אבל דבריו עוררו בי רצון ראשוני לראות את הקשר בין היהדות והמדע . את הלגיטימציה הסופית לכתוב ספר המנסה לפייס בין יסודות האמונה לפי הקבלה והחסידות ובין הפיזיקה המודרנית, נתן לי ספר בשם " Tao of Physics " של הפיזיקאי התיאורטי
|
|