|
|
עמוד:13
13 נוסעות סמויות המונח המקובל לתיאור אנשים הנמצאים ברילוקיישן הוא מהגרי ידע ( Expatriates ) . אלה אנשים שהמדינה המארחת מאפשרת להם להגר אליה, מכיוון שהם מביאים עמם ידע מקצועי יקר ונחוץ . המושג "רילוקיישן" תורגם בעברית ל"עיתוק", מושג שנבחר לאחר שארגון הרילוקיישן הישראלי ערך תחרות נושאת פרסים לתרגום של המונח . התחרות החלה בעקבות ההצהרה ש"הצבה מחדש" או "ניוד מומחים" אינם משקפים בהצלחה את הרעיון הנמצא בבסיס המושג המתאר מעבר למדינה זרה . עם זאת, בחרתי לשמור על המושג "רילוקיישן" מכיוון שמושג זה הוא השגור והמוכר, הן בחיי היום יום והן בספרות המקצועית המועטה שנכתבה בעברית על הנושא . קיימים הבדלים מסוימים בין הגירה לרילוקיישן . אנשים ברילוקיישן אינם מהגרים טיפוסיים שכן הם שייכים למעמד בינוני-גבוה, מגיעים לזמן מוגבל ונשלחים בדרך כלל על ידי חברות מאורגנות . בשונה מכך, הגירה היא מצב שבו המהגר עצמו מחליט, מסיבות מגוונות, לעבור למדינה זרה לתקופה ממושכת . יחד עם זאת, ההבחנה בין שני המצבים היא בעיקר קוסמטית, שכן חלק מהאנשים שהגיעו למטרת רילוקיישן מחליטים בשלב מאוחר יותר להגר, ולעומתם אחרים מחליטים לבצע הגירה משיקולים מקצועיים . בספר זה השתמשתי במושג "רילוקיישן" במטרה ליצור מסגרת מוכרת ומוגדרת לדיון, וחלק ניכר מהרקע התיאורטי המובא כאן לקוח מעולם ההגירה ( 2007 Urry ) . לאורך שנים היה המחקר שעסק בתופעת הרילוקיישן נחלתם הבלעדית של תחומים כגון משאבי אנוש ומנהל עסקים . מחקרים אלו הוקדשו לניבוי העלויות, הסיכונים והכדאיות הכרוכים במשימות רילוקיישן, הן עבור החברה והן עבור העובד . עם זאת, על אף ש - % 90 מהעובדים המבצעים משימת הרילוקיישן עושים זאת יחד עם בני משפחתם, התעלם המחקר האקדמי כמעט לחלוטין מרווחתם של בני המשפחה הנלווים . ההזנחה בספרות המחקר נבעה מההנחות שהמעבר הוא זמני, ושרוב האנשים מסתגלים אליו היטב . עם הזמן
|
|