|
|
עמוד:14
14 רות נצר מראה כדי שנכיר את עצמנו . בכך הוא ממלא תפקיד חשוב בקידום ההתפתחות של תודעת היחיד ושל התודעה האנושית בכלל . מן המיתוס למדה תורת הנפש על הנפש . חוקר הנפש קרל גוסטב יונג מתייחס ללא – מודע הכלל – אנושי, הקולקטיבי . זוהי שכבת נפש שאִתה באנו לעולם ובה טמונים הפוטנציאלים הארכיטיפיים המולדים של עולם הנפש וכל הדימויים, הסמלים והמיתוסים שקיימים בה מלכתחילה . הארכיטיפים מתגשמים בתוך הסיפור האנושי בכדי להגיע אל 4 סיפורי המיתוסים הם הגשר אל הארכיטיפים של הלא – תודעתנו . מודע הקולקטיבי . באמצעותם הנפש הקולקטיבית, שיונג כינה הנפש האובייקטיבית, מספרת לנו על עצמה . המיתוסים הם המכנה המשותף של האנושות בתרבויות ודורות שונים . כפי שמנסח זאת אריך נוימן ( Neumann ) , תלמידו של יונג : "האדם אינו 'רק אגו' רציונלי בלבד - אלא בכוליות נפשו הוא אינדיבידום הנושא את האנושות כולה כלא – מודע קולקטיבי בתוכו" ( נוימן 2013 : 86 ) . הקולנוע מתאר ומבטא את העולם החווייתי שעדיין אינו מודע לעצמו . ואם מדברים כיום על לא – מודע חברתי, תיאולוגי, ספרותי, אז אפשר לטעון שכעת ישנו גם לא – מודע קולנועי . פירושו שסרטים מתכתבים זה עם זה והמוטיבים הדומים והשונים בהם יוצרים רשת אחת, כעין תשתית של הלא – מודע הקולנועי שאותו אנחנו מנסים להכיר ומתוכו אנו מנסים להבין את עצמנו . הקולנוע מממש את המשאלה לחוויה ברמה הטרום – ורבלית : להיות עם החוויה והדימוי עצמו, וכך מאפשר להתקרב ללא – מודע התמונתי במקורו ולחוויית החיים המועצמת באופן כזה שנוצרת פתיחות לחוויה המלאה של העצמי . בו – בזמן מחבר הקולנוע את המחשבה, הלשון והדיבור עם החוויה החושית והרגשית . שילוב זה משרת את חיבור הניגודים בנפש . 4 . זו המשמעות של האינקרנציה : האלוהי מתגשם בדמות אנושית .
|
|