|
|
עמוד:12
אסתר פלד 12 החילוני של הכומר ושל הרב . לאמיתו של דבר, אכן אפשר לומר שהפסיכותרפיה המודרנית למיניה ולסוגיה היא הרשות הממונה, בתרבות שבה אנו חיים, על ההתפתחות המנטלית — הנפשית והרוחנית כאחד — של האדם . בסביבה הסטרילית שמספק חדרו של הפסיכותרפיסט נכון האדם לעתים להתבונן בנפשו מתוך מאמץ להבין את חייו ואת כאביו, ומתוך נכונות, אם גם מהוססת ומלאת ספקות, להתפתח . אבל מה פירושו להתפתח ? ובכן, אין פירושו אלא כמאמר הרב קוק — לזכך את מידותיו ולהאיר את דיעותיו . רבים מגיעים לטיפול מתוך סבל נפשי כזה או אחר, וכלל אינם משערים שיש איזה קשר בין הסבל שלהם ובין מוסריות או תיקון המידות . כל צורות הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה המודרניות במאת השנים האחרונות נמנעות מן העיסוק הישיר בשאלות של מוסר . אף לא אחת מהן מגדירה את עצמה כדוקטרינה של אתיקה ובוודאי שלא כתורה שיש לה צד רוחני . הפרדיגמה המדעית מכירה אם כן בדחילו ורחימו בכך שיש לו לאדם חיים נפשיים, אולם ההיבט הרוחני של האדם — זה זוכה לעדנה מחודשת רק בעשורים האחרונים, הודות לאותה תנועה רוחנית שיש לה גם היבטים בעייתיים רבים, הניו אייג' . הקשר ההולך ומתרופף בין רוחניות, מוסר ותיקון המידות מצד אחד, ובין ההתפתחות המנטלית כפי שמתממשת בחדר הטיפולים של הפסיכותרפיסט מצד אחר, אינו מטריד רק את המטופלים, אלא גם את אלה שאמורים להקל על סבלם . בין המתעניינים בחשיבה הבודהיסטית מצויים פסיכותרפיסטים רבים . קיימות עבודות מחקריות שעסקו בנושא זה — של משיכתם של ישראלים העוסקים בפסיכותרפיה אל החשיבה הבודהיסטית . 2 ממצאים אחדים של מחקר זה ראויים לציון כאן : "רוב המשתתפים במחקר ציינו שבבודהיזם ישנה התייחסות שהיא מעבר ליחיד . למעשה, דיווח חוזר בהקשר זה היה, שהבודהיזם מאפשר ראייה בפרספקטיבה רחבה ] . . . [ ולא רק התבוננות שעיקרה הוא האינדיווידואל" ) משה נוח, בודהיזם ופסיכותרפיה : 74 ( . ועוד :
|
|