מבוא

עמוד:12

למזרח התיכון יובּאו גבולות בין – לאומיים מסומנים מן המערב . רוב הגבולות המוכרים כיום סומנו לאחר מלחמת העולם הראשונה בהסדרי הכיבוש של בריטניה ושל צרפת . חלקם עוצבו קצת לפני המלחמה ההיא . גבולות מצרים, למשל, סומנו על ידי הבריטים בשנים שלאחר השתלטותם ב – 1882 על הארץ : ב – 1889 עם סודן, ב – 1906 עם ארץ ישראל . גבולות עיראק, סוריה, לבנון, עבר הירדן ( ירדן ) וארץ ישראל הם "מנדטוריים", כלומר הם הוכתבו ואושררו בשנים 1920 - 1923 על ידי חבר הלאומים שבשליטת האימפריאליסטים הבריטים והצרפתים . בתיקונים קלים אלו הם גבולות המדינות גם עתה . לפני ששורטטו גבולות אלו לא היו באזורנו גבולות בין – לאומיים, לפחות לא מאז עליית האסלאם והקמתן של האימפריות האסלאמיות על גלגוליהן השונים . אימפריות אלו התקיימו מן המאה השביעית ועד שקרסה האחרונה שבהן, העות'מאנית, בתום מלחמת העולם הראשונה ( 1918 ) . האסלאם הוא שהגדיר לאורך כל המאות הללו את האומה הכוללת, והיא שהייתה בעיני המוסלמים המסגרת הלגיטימית האחת והיחידה . גבול - כתפיסה, כקו, כחיץ עקרוני, רשמי - התקיים עם עולמות אחרים . אמנם בתוך העולם האסלאמי לא פסקו המחלוקות הפוליטיות, הקרבות ומאבקי השושלות, המערכות הבין – שבטיות ועוד, אך עד שחר המאה ה – 20 לא קמה בקרב המוסלמים ( עם כל מחלוקותיהם ) אידיאולוגיה אחרת של זהות . שום גבול בין – לאומי לא עבר מבחינתם בתוך אומתם, היא אומת המאמינים, ולא פיצל באופן עקרוני את מסגרתה האימפריאלית . היו ישויות יריבות ( פרס השיעית, העות'מאנים הסונים ) , שושלות עוינות ומתחלפות ( המושג מדינה - דַוולַה - התייחס בעיקר לשושלת שליטים ) , והיו גבולות של מחוזות מנהלתיים, אך לא קווים החוצצים בין לאומים . עדות וקבוצות מיעוט התקיימו כך, וחלקן אף זוהה עם חבל ארץ כזה או אחר בתוך העולם האסלאמי . אזרח ארץ האסלאם שהלך מבגדד לדמשק במאה השמינית והמשיך משם לקהיר לא נזקק להזדהות בתחנות גבול . תחנות כאלה לא היו בנמצא לא אז וגם לא אלף 12 הזיות סיפוח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא