|
|
עמוד:14
14 • בן-בסט, גרונאו, זוסמן ההאטה בסחר העולמי ( שצמח מאז בקצב שנתי ממוצע של כ- 5 . 1 אחוזים בלבד ) הכבידה על צמיחת המשק לאורך כל העשור . המתח הביטחוני השפיע על קצב הצמיחה של המשק בעיקר במחצית הראשונה של התקופה, והאנתפאדה השנייה הייתה כאמור אחד הגורמים המרכזיים למיתון הכלכלי בשנים 2001 – 2003 . אך כפי שעולה ממאמרם של זוסמן וקלור בספר, לעימותים הביטחוניים במחצית השנייה של התקופה — כולל מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 וסדרת המבצעים הצבאיים נגד ארגוני הטרור ברצועת עזה בשנים 2008 – 2009 , 2012 ו- 2014 שלוו במתקפות טילים רחבות היקף על שטח ישראל — הייתה השפעה מוגבלת מאוד על הפעילות במשק . היחלשות האיום הביטחוני, בפרט במחצית השנייה של התקופה, אפשרה להמשיך ולצמצם את משקל הוצאות הביטחון בתוצר הלאומי ולנצל חלק ניכר ממקורות ההכנסה לשימושים אזרחיים . 3 . ה מ ד י נ י ו ת ה כ ל כ ל י ת בתקופה המדוברת נמשכה המגמה של צמצום היקף הפעילות במגזר הממשלתי והרחבת הפעילות במגזר הפרטי . בשנת 1995 היה משקל המגזר הפרטי בתוצר הלאומי 69 אחוזים . שיעור זה כמעט לא השתנה בשבע השנים הראשונות של התקופה, אך מגמת ההתרחבות התחדשה בעקבות שינוי המדיניות התקציבית בתקופת המשבר ( 2001 – 2003 ) , ובשנת 2011 עלה משקלו של המגזר הפרטי ל- 74 אחוזים מהתוצר . ההחלטה לצמצם את היקף 4 הפעילות במגזר הממשלתי לטובת המגזר הפרטי ( מדיניות שזכתה לכינוי "השמן והרזה" ) התבטאה בשני פרמטרים : הוצאות המגזר הציבורי ( הממשלה, המוסדות הלאומיים והרשויות המקומיות ) , ששיעורן בשנת 2002 היה כמחצית מהתוצר, פחתו ל- 39 אחוזים בשנת 2011 , 5 מגמה זו נבלמה רק והצריכה הציבורית פחתה באותה תקופה מ- 27 ל- 22 אחוזי תוצר . בעקבות המחאה החברתית בקיץ 2011 . א י ו ר 2 : רכיב הוצאות המגזר הממשלתי בתוצר, 1995 - 2015 ( אחוזים ) המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חשבונות המגזר הממשלתי 1995 – 2015 , פרסום 1672
|
|