מבוא: אורות וצללים בכלכלת השוק: המשק הישראלי 1995 – 2017

עמוד:12

12 • בן-בסט, גרונאו, זוסמן מקורות לשימושו של המגזר העסקי . קליטת העובדים וההון במגזר העסקי הובטחה על ידי סדרה ארוכה של צעדים, שתכליתם ליצור סביבה כלכלית נוחה להשקעות ולצמיחה . לשם כך בוצעו רפורמות מבניות בשווקים העיקריים, והם צמצמו את מעורבותה של הממשלה בהכוונת המקורות במשק והגבירו את התחרות בשווקים רבים . גם המדיניות המוניטרית תמכה בתהליך הצמיחה, על ידי שכלול שוקי הכספים וההון, שמירה על יציבות יחסית והורדה משמעותית בריבית הריאלית ששררה במשק לאחר תוכנית הייצוב . מתכון זה זכה להצלחה רבה ברוב התחומים : קצב הצמיחה של המגזר העסקי גדל מאוד, שיעור האינפלציה ירד, החוב החיצוני פחת בשיעור ניכר, וכוח המשיכה של המשק בשווקים הבין-לאומיים התעצם . מגמות אלו חוזקו מאוד על ידי גל העלייה מחבר המדינות ועל ידי תהליך השלום . עם זאת נמשכה המגמה של התרחבות הפערים הכלכליים בין קבוצות אוכלוסייה שונות" . בעקבות האטה מסוימת בקצב הצמיחה לקראת סוף התקופה התווה בן-בסט את העקרונות לשימור צמיחה בת-קיימה : האטת קצב הגידול של הממשלה יחסית לגידול התוצר . • הפחתת נטל המס הממוצע ויישום רפורמה לביטול הפטורים . • שמירה על גירעון נמוך וגיבוש תוואי להפחתתו . • הפחתת הריבית הריאלית ועידוד הצמיחה . • הגמשת שוק העבודה ( ביטול הצמדות השכר ) . • הגדלת ההשקעות בחינוך, בהכשרה מקצועית ובתשתית התחבורה . • השלמת הרפורמות בשוק ההון ( הפסקת ההתערבות במבנה ההשקעות של קופות • הגמל והפנסייה ) . המשך הרפורמות המבניות, ובעיקר הרפורמות שנועדו להגביר את התחרות . • הגברת התחרות בענפי התשתית הריכוזיים ( חשמל, תקשורת פנים-ארצית, בתי הזיקוק, • הנמלים והתחבורה הציבורית ) ובענפים שבהם התחרות מוגבלת ( בנקים וביטוח ) . שני העשורים האחרונים עמדו בסימן מימוש רבות מהתקוות שהועלו בספרים הקודמים : האינפלציה דוכאה סופית, החשבון השוטף במאזן התשלומים, שהיה גירעוני במשך יותר מיובל שנים, נהפך לחיובי ; משקל החוב בתוצר צומצם לרמה שאין בה כדי לסכן את יציבות המשק בעת משבר ; החוב החיצוני נהפך מחיובי לשלילי ; שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ( בעיקר של גברים ) , שהלך ופחת במשך שנים רבות, עלה והתייצב ברמה המקובלת במשקים המפותחים ; שיעור האבטלה במשק הוא מהנמוכים בתולדותיו של המשק הישראלי בפרט, ומהנמוכים בעולם המערבי בכלל . עם זאת, המשק ממשיך להתאפיין בחוליים שעליהם כבר התריעו בן-פורת ובן-בסט בספריהם : רמת הפריון במרבית הענפים היא מהנמוכות במשקים המפותחים, והפערים הכלכליים בין קבוצות האוכלוסייה השונות העמיקו והחריפו . רק בעת האחרונה ניכר בהם שיפור-מה . לנוכח בעיות אלו, המאיימות על פוטנציאל הצמיחה של המשק ומעיבות על הלכידות החברתית בישראל, נשאלת השאלה אם ההישענות על פעילות המגזר העסקי לא הרחיקה לכת, ואם הממשלה לא נסוגה גם מתפקידים האמורים להיות בליבת האחריות שלה ומתחומים שרבים מסכימים כי דווקא בהם נחוצה התערבות ממשלתית ניכרת .

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר