|
|
עמוד:13
מבוא | 13 שכל חלקיה הוחלפו ועדיין היא ממשיכה להיתפס כַּ׳ספינה של תיזאוס׳ משום רציפות 3 התודעה המשמרת את זהותה כ׳אותו אובייקט׳ . הספר עוסק בסוגיות אלה של זהות הגרסה ותודעת הרצף הקובעות את מסגרת השתייכותה לסדרה המכונה בתימטולוגיה ׳סדרה תימטית הומוגנית׳ . פורמולה יציבה של גרסאות סיפור קרויה ׳תֵּימה׳ ( Theme ) , סיפור שסופר במרחב היהודי, אשר לו מופעים גִרסאיים . החיבור מציג את התימה ׳תמר אשת עֵר׳ כקבוצת סדר אחת המהווה אובייקט מחקרי באוצר הסיפורת בלשונות היהודים . סוגיות אלו של הומוגניות או מידה מסוימת של הטרוגניות בתוך הסדרה הן מהשאלות הפרשניות החשובות שבהן עסק מחקרי, הדן בין השאר גם במעקב אחר רציפות התודעה הפרשנית לגבי הסיפור ׳תמר אשת ער׳ בסדרה התימטית . בספר נחשפת רב-הגרסאיות של הסיפור ׳תמר אשת ער׳ כשלם ספרותי אחדותי בעל בסיס גנאולוגי, שחייו הגרסאיים נפרשׂים כשרשרת התבוננויות חוזרות ונשנות של דרשנים, של פרשנים, של בעלי מסתורין ושל כותבי ספרות יפה . החיבור מעמיד את המכלול המעורבב של עולם הסיפור היהודי ביחס לתימה ׳תמר אשת ער׳ על יסוד תפיסה מארגנת הרואה בסיפור פנומן שחייו התרבותיים משקפים במקביל גם תמורות בתודעה היהודית ההיסטורית . על רקע האחידות התבניתית של סיפור ׳תמר אשת ער׳ ניתן לאתר את הרטט העדין של ההבדלים וגם את הסערות הדרמתיות של שינויים מפליגים המתחוללים בעיצוב הסיפור בניסיון להשמיע קול חדש ואחר . שינויים אלה הם כבבואות משקפות של חיי תודעה קולקטיבית משתנה במהלך ההיסטוריה הרוחנית, הדתית, המחשבתית והתרבותית של החברה שהשתתפה בעיצובם של הטקסטים הנבחנים . התימה ׳תמר אשת ער׳ מתקיימת בתוקף היקלטותה במסורות שהועברו בדפוסים, בקורפוס כתבי יד ובתיעודים של מסירה בעל-פה בשפות היהודיות . יש לה חיים התכוונותיים יהודיים, ׳חייה הגרסאיים׳ הם שורה ארוכה של ׳רפלקסיות׳, התבוננויות עצמיוֹת חוזרות של מספרי הסיפורים וכותביהם במסורות שקיבלו מקודמיהם . החיבור מתייחס אל הסדרה התימטית על פי מופעיה הגרסאיים היהודיים ומסב אל חומרים כתובים או אורָליים שבספרויות אחרות בהערות השוואה . הציר המונוקולטורלי ( חד- תרבותי ) הוא עיקרון מבחין ראשוני במעלה לגבי אחידות הסדרה ( ההומוגניות שלה ) ועומד על עקרון הראשוניות של תכונה זו לגבי המעשה הפרשני ; קודם השוואה בין- לאומית עלינו לתאר את שדרת התימה כפי שהתפתחה בתוך תרבות נתונה ( הסיפורת היהודית ) ורק אז לצאת אל מרחבי השפעה חוצה . תהליך סיווג ושיוך הטקסטים והמעקב אחר השינויים הגרסאיים נעשה על פי כללים שיטתיים הנסמכים על טווח ההגדרות של המתודה התימטולוגית . גרסאות הסדרה 3 פלוטארכוס, חיי אישים , כרך ג, אנשי יוון ורומי ( תרגם מהמקור היווני והוסיף הערות : א"א הלוי ) , ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ג, תֵּיסֶיבס, כג, עמ׳ 36 - 363 .
|
|