|
|
עמוד:14
פירוש יפת בן עֵלי לספר צפניה 1 ר׳ יצחק בן שמואל הספרדי, המכונה ״אבּן אלְכַּנְזִי״, מרבה להשתמש בתרגומו ובביאוריו של יפת לנביאים ראשונים אך נמנע מלנקוב בשמו, ככל הנראה עקב העובדה ששימש אב בית-דין בפוסטאט שבמצרים במחצית השנייה של המאה האחת-עשרה ובראשית 17 גם ר׳ עלי בן ישראל, שחי ופעל ככל הנראה בארץ ישראל המאה השתים-עשרה ; במחצית הראשונה של המאה האחת-עשרה, היה מודע לפירושיו של יפת, ובפרט למושג המפתח הקראי ה״מֻדַוִּן ״, הוא המחבר-העורך המקראי, שזכה לפיתוח מיוחד בעבודתו של יפת ( על כך ראו עוד להלן ) ; גם ר׳ תנחום בן יוסף הירושלמי, שפעל במצרים בסוף 1 ר׳ דוד קמחי אומנם המאה השלוש-עשרה מרבה לצטט את יפת, אף הוא בעילום שמו ; 19 אך הדמיון הרב בין ביאוריהם מצטט את יפת בשמו פעם אחת בלבד בפירושו לעמוס, במקומות רבים פותח פתח להשערה, שרד״ק הושפע מביאוריו של יפת או הכירם מכלי 0 מחקרים שפורסמו לאחרונה שני, אך נמנע מלציין זאת, אולי בגלל קראיותו של יפת . הוכיחו כי פרשנותו של יפת הייתה ידועה גם בתימן, וכי ביאוריו משוקעים בחיבוריהם של פרשני המקרא בתימן, אם כי אין הם נוקבים בשמו . עם זאת, לא מן הנמנע שאותם 1 לפרשנותו חכמים תימנים כלל לא ידעו שהביאורים שהם מצטטים הם ממוצא קראי . של יפת היו גם מהלכים בפרשנות הרבנית ( וכמובן הקראית ) שנכתבה עברית בביזנטיון, בה תורגמו רבים מפירושיו לעברית, אומנם תוך תמצות וקיצור . לאור זאת גברה לאחרונה בקרב חוקרי המקרא ההכרה בערכם ובחשיבותם של פירושי יפת, לא רק תודות לאור שהם שופכים על כתבי רס״ג או ראב״ע, אלא גם תודות לאמות המידה הייחודיות שהוא קבע בחקר המקרא ובביאורו . תפקיד המפתח שמילא יפת בהרחבתה ובביסוסה של הפרשנות הקראית השפיע גם על התפתחותה הכוללת של פרשנות המקרא היהודית בימי-הביניים בכל ארצות האסלאם, כולל בספרד, וגם, כך נראה, בביזנטיון ובפרובנס . כל האמור לעיל חוזר ומעלה ביתר שאת את הצורך להכין מהדורות ביקורתיות מתורגמות ומוערות של פירושי יפת למקרא, אשר יאפשרו לחוקרים ולכל המתעניינים 17 ראו : שטובר, נופיה, עמ׳ . על פרשנותו של ר׳ יצחק בן שמואל ותרומתו לפרשנות המקרא ראו : סימון, התרומה ; שטובר, אלכנזי ; שלוסברג, אלכנזי . 1 ראו : בן-שמאי, על ‘מדון׳, עמ׳ 99 - 10 ; וקסלר, תנחום, עמ׳ 0 - . 19 בפירושו על ״כֻּשיים״ ( עמוס ט, ז ) , ואף זאת בשם ראב״ע : ״והחכם רבי אברהם בן עזרא כתב כן : אמר יפת, כי נשי ה׳כושיים׳ הפקר ואין איש מהם יודע מי אביו״ וכו׳ . 0 להרחבה בעניין זה ראו : פוליאק ושלוסברג, הושע, עמ׳ 9 - 100 . 1 ראו : זייבלד, רס״ג לרות ; שלוסברג, ראב״ש ליהוא, עמ׳ 1 - . ראו הערה 1 לעיל . על הקשר בין מושג ה״מֻדַוִּן״ הקראי ( ראו עוד להלן ) לבין מושג ה״סדרן״ בפרשנות הביזנטית [ נדון על ידי תא שמע, על הסדרן ; הנ״ל, ביקורת, עמ׳ 7 - ; שטיינר, עריכה ; הנ״ל, בחינות לשון, עמ׳ 1 - ] ראו הדיון המפורט של ברין, רעואל ( הסעיף : ״לשאלת עריכת טקסט מקראי ועוד שאלות גובלות״ ) , עמ׳ - .
|
|