|
|
עמוד:12
פירוש יפת בן עֵלי לספר צפניה 1 לקבל את הצהרותיו של יפת בעניין הסתמכותו על קודמיו כפשוטן, שכן הן מבטאות את האידיאולוגיה הקראית שלו, כמי ששם עצמו אספן וממשיך של מסורת פלורליסטית ואינדיבידואליסטית בתחום התרגום והפירוש של המקרא . לאור הידוע לנו היום, אין ספק כי בשיטתו הפרשנית הכוללת ובתובנות הפרשניות הרבות שלו, הבאות לידי ביטוי בביאוריו כמעט על כל פסוק במקרא, יפת לא רק פיתח והרחיב את הכלים הפרשניים של קודמיו, אלא גם יצר מושגים פרשניים חדשים, פורצי דרך במחשבת ימי הביניים ובעלי 7 השפעה רחבה . שמו הערבי של יפת, אבו עלי אלחסן אבן עלי אלבצרי, מעיד כי מוצאו – או מוצא משפחתו – מהעיר בצרה שבעיראק, אך ממקורות שונים ידוע כי פעל בירושלים במחצית השנייה של המאה העשירית, ובה חיבר את תרגומיו ופירושיו הערביים לכל ספרי המקרא . נראה כי יפת החל את מפעלו הפרשני רב-ההיקף בכתיבת פירושו לתורה בסביבות שנת 0 9 לסה״נ, וכי סיימוֹבפירושו לכתובים בסביבות שנת 1000 לסה״נ . בשונה מחכמי הקראים שפעלו בירושלים במאות העשירית והאחת-עשרה ובראשם יוסף אלבציר, אבו אלפרג׳ הרון, לוי בן יפת וישועה בן יהודה, התמקד יפת באופן עקבי במפעל 9 התרגום והפירוש של המקרא, וראה בו את גולת הכותרת של עבודתו . מהיגדים שונים של יפת השזורים בפירושיו ומשיטתו בתרגום ובפרשנות עולה כי הוא ראה את עצמו מעין חוליה מקשרת בין ההוגים הקראים שפעלו במאה התשיעית בפרס ובבבל והיו הראשונים להגר לירושלים, כגון דניאל אלקומיסי, לבין ההוגים הקראים בני זמנו, שפעלו בעיקר בירושלים . הראשונים כתבו חלקית בעברית, ואילו 7 בעניין הדגש על פרשנות אישית ורב-גונית בפרשנות הקראית ראו : פוליאק, צמיחתה . לדיון בשיטתו הפרשנית של יפת, במקורותיו הפרשניים ובהשפעתו על פרשני מקרא מאוחרים ראו בהרחבה : פוליאק ושלוסברג, הושע, עמ׳ 1 - 100 . תקופת חיבורם של פירושי יפת משוחזרת בעיקר על סמך הקולופונים המצויים בכתבי-היד השונים של חיבוריו ועל רמזים אקטואליים לזמנו העולים מהם, ראו : מרוויק, סדר, עמ׳ 1 - 0 ; בן-שמאי, מהדורה . בקולופון פירושו למגילות רות ושיר השירים שבספרייה הבריטית ( מרגוליות, קטלוג, א, מס׳ 01 , עמ׳ - ) , אשר הועתק ברמלה בשנת 9 להג׳רה, היא / 100 לסה״נ, מתייחס המעתיק ליפת כאל מי שעדיין בין החיים, באמצעות הברכה הערבית : ״אידהו אללה״ [ = מי יתן והאל יתמוך בו ] . לרשימה מלאה ומפורטת של כל כתבי-היד של תרגומי ופירושי יפת למקרא, למעט אלו השמורים באוספי פירקוביץ׳, ראו : טמני, מסורת ; הנ״ל, הקדמות . לקטלוג מפורט של כתבי-היד של פירושי בראשית מאת יפת באוספי פירקוביץ׳, ראו : בטאט וסקליר, קטלוג . לרקע כללי על יפת וחיבוריו, ראו : פוזננסקי, המתנגדים, עמ׳ 0 - 0 ; סקוס, יפת ; מאן, טקסטים, ב, עמ׳ 0 - 1 ; נמוי, אנתולוגיה, - ; להרמן, יפת . לרשימה מפורטת של המאמרים והמחקרים הרבים שנכתבו על יפת ועל מפעלו הפרשני ראו : זאבאנובסקה, סקירה . 9 עם זאת מפעלו הפרשני של יפת כלל גם התייחסויות לענפי ידע ספציפיים, וסלל את הדרך לעבודתם של הקראים בני המאה האחת-עשרה, אשר התמקצעו בתחומי העיון הלשוני, הפילוסופי, ההלכתי והפרשני .
|
|