|
|
עמוד:12
12 דוד גורביץ' | רוני לוינגר 1 מהלך כזה מאפשר להבדלים להדהד מבלי ליוטאר ( Layotard ) . שהצדדים נגררים לאנטגוניזם אלים, ו"האחר" שממנו הכול חרדים חדל לרדוף אותנו בנוכחותו הנקמנית – חמקנית ; שכן היעדר הכרה בשונות ובהבדלים עלול ליצור אדישות, חרדה, עוינות ואלימות כלפי אנשים אחרים, החיים את חייהם על פי דרכם . כדי להציג את המהלך הפוליטי והפואטי הזה בחרנו לדון ביצירות שבהן משתלב היסוד האמנותי של הרומן עם היסוד הפוליטי – קהילתני . יסוד זה נדון הן מצד נוכחותו והן מצד היעדרו, לרבות המשמעויות הנובעות מהתפוררות האני הקהילתני בקפיטליזם העכשווי . תמונת מצב זו נפרשת בספרות ימינו, שם מתמודדים האני הליברלי, חניך הגלובליזציה, והאני הקהילתני, הרואה עצמו מחויב לזהויות ולשורשים מקומיים . מטרת הספר היא לתאר מגוון של יצירות שבהן שיח קהילתני נאבק בשיח הליברלי – הקפיטליסטי השולט . אנו מזהים כאן קו התפתחות שמתחיל עם חדירתה של חברת הצריכה לאירופה בשנות ה – ,60 ממשיך עם הקפיטליזם הטכנולוגי ( אינטרנט ) בשנות ה – ,90 ומגיע לשיאו בשנות האלפיים, עם התבססות הגלובליזציה . הריאקציה לתהליכים אלה מתבטאת בעליית כוחן של מגמות קהילתניות, והדבר ניכר הן בספרות המערבית והן בספרות הישראלית . ספר זה הוא פרי דיאלוג רב – שנים בין שני אנשים החולקים ביניהם אהבה משותפת לפילוסופיה ולספרות . אנו רואים לנגד עינינו ספרות המחויבת לעולם האנושי והפוליטי שבו אנו חיים . בספר אנו מבקשים לשרטט את המתח בין תפישת עולם ניאו – ליברלית וגלובלית לבין תפישת עולם פרטיקולרית, "מקומית", 1 . הדיפרנד מאופיין כמצב שבו כל צד מחזיק בשיח שאינו מתיישב עם השיח של הצד האחר וכאשר לא ניתן לתרגם מערכת חשיבה אחת למערכת אחרת . על מצב זה ניתן להתגבר אם מאפשרים למחלוקת ולכאב להדהד . פירוש הדבר להכיר בחוסר האונים של השפות הקיימות לגשר על הפערים, ולהמציא שפות יצירתיות שעדיין אינן בשימוש . ראו ליוטאר 1996 .
|
|