|
|
עמוד:14
14 הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי ולנעורים . מטרתו של הספר הנוכחי להפגיש חוקרים ואנשי חינוך, אשר רובם מודעים בעיקר לעבודתו המוקדמת, עם חשיבתו המאוחרת יותר, שאותה לא זכה לנסח במלואה . מטרה נוספת של הספר, ואולי אפילו חשובה יותר, היא לכנס לאסופה אחת מאמרים שיוכלו לשמש השראה ונקודת מוצא לדיון בנושאים של חינוך וחינוך בלתי פורמלי בפרט לאנשי מחקר והוראה באוניברסיטאות ובמכללות, כמו גם לעיונם של אנשי שדה . תרומתו של כהנא לנושא החינוך הבלתי פורמלי בולטת במיוחד לנוכח החסר הגדול, על פי כל הדעות, בעיסוק אקדמי בנושא החינוך הבלתי פורמלי בישראל ובכלל . כפי שנראה בקצרה בהמשך, קיים פער גדול בין שפע התוכניות והפעילויות המכונות "בלתי פורמליות" ופועלות הלכה למעשה לבין המשגתו של התחום והמחקר על אודותיו . חינוך בלתי פורמלי : פער בין עשייה לתיאוריה ומחקר 2 הדיון בחינוך בלתי פורמלי על מופעיו השונים צמח כבר בסוף שנות ה – 60 לנוכח ההכרה שהחינוך הפורמלי נכשל במילוי הציפיות שתלו בו ) הלא ריאליות, אפשר לומר בדיעבד ( : חינוך זה נתפס כפתרון, חלקי לפחות, לחוליי המערכת הפורמלית הקיימת ולחסכים החינוכיים במדינות "העולם השלישי" . ואמנם, חינוך המתקיים מחוץ לחינוך הפורמלי צומח ומתפשט בצורות שונות בקצב מואץ, בעיקר ) אך לא רק ( בארצות "לא מפותחות", וזאת כפרי יוזמה קהילתית, מדינתית או בינלאומית . בהקשר זה ניתן לראות יבוא של יותר ויותר "תוכניות התערבות" ) Development Programs ( לארצות אלו על ידי ארגונים בינלאומיים ) יונסק"ו, האיחוד האירופי, האו"ם וכדומה ( . תוכניות אלה, המוגדרות כמועילות לפרט ולחברה, מועברות במסגרת תוכנית חוץ – בית ספרית פתוחה יחסית המיועדת לצעירים ולמבוגרים כאחד . התוכניות, המגוונות מבחינת אוכלוסייה, מדיניות ויעדים, נתונות להשפעתן של אופנות חינוכיות משתנות ומתמקדות בעיקר בהקניית ידע בסיסי, מה שנהוג לכנות היום אוריינות ) Benavot Forthcoming ( . ואולם בעוד ששדה החינוך הפורמלי זוכה לעיון ולמחקר ענפים מנקודות מוצא דיסציפלינריות, תיאורטיות ומחקריות שונות ומשתנות, שדה החינוך הבלתי פורמלי, כאמור, מוזנח בעיון ובמחקר . מבחינה עיונית מדובר בתחום 3 מבחינת עשייה מעורפל וחסר שיטתיות וגבולות דיסציפלינריים מוגדרים . חינוכית – תרבותית, שדה הפעולה הבלתי פורמלי הרחב והמגוון מושתת פעמים
|
|