|
|
עמוד:14
א ו ר י ה ו ל נ ד ר [ 14 ] הפערים החברתיים והסכסוכים הלאומיים זכתה לתפוצה רחבה במיוחד . המבקש לשרטט כיום את גבולות הקאנון הרשמיים של עולם התרבות הישראלי, ייתקל בגנאלוגיות אינסופיות של משפחות עשוקים, אנוסים, מבוזים ורדופים . הללו כה רבו ונתעצמו, עד כי המתבונן בהן יתהה על פשר צעקתן ; העיסוק האובססיבי בקבוצות ה"לא-קאנוניות", שנציגיהן שיננו על פה את מלת הקסם "הדרה", יצר, בשלב ראשון, את קאנון ה"מודרים" — ובשלב שני, הפך את ה"מודרים" ל"קאנוניים" . טירוף המערכות הייחודי שמאפיין את שדה התרבות המקומי — מיעוט המבקרים הרציניים ובמות הפרסום הרציניות, קלות פרסומה של יצירה בודדת ( למשל, בדף פייסבוק אישי ) והחירות הדמוקרטית המוחלטת של המרחב המקוון, שאינו מבדיל בין ציוץ לציוץ — טירוף מערכות זה משך בשנים האחרונות שורה ארוכה של ישויות ביזאריות אל שדה התרבות . סיבת משיכתן אל השדה הזה בעת הזאת פשוטה בתכלית . בניגוד לימים שבהם נדרש מהן להוכיח את שליטתן ברזי המקצוע שבחרו לעצמן ( למשל, להפגין שליטה מינימלית בטכניקות ציור ופיסול, שאינן מתמצות בהצבת אובייקטים במרחב או בהקאת צבע על בד ; להבין מה ההבדל בין יצירה טונלית לא-טונלית לפני שיתמסרו לפלאי המוסיקה האלקטרונית וכו' ) שדה התרבות הנוכחי אימץ בחום את מי שבחר מדעת — מטעמי "נגישות", "עממיות", העדפת "העוצמה שבפשטות", ולעולם לא מטעמי חוסר כישרון — את האווילות המחויכת
|
|