מבוא

עמוד:14

מבוא 14 מרפסת : "מבחינה מורפולוגית מרפסת היא משטח מעובד, בדרך כלל בנוי, שהוא חיצוני לפנים הדירה או המבנה ולרוב מהווה חלק מהמבנה . משטח המרפסת צריך להיות מוגדר ומובחן מסביבתו . משטח זה שייך לדירה או למבנה ומתייחס אליהם תפקודית . המשטח מחובר למבנה באמצעות קיר אחד לפחות ודלת אחת 1 למרפסת צריך להיות לפחות צד אחד שאינו סגור בקיר ולפחות חלק לפחות . 2 מרפסת צריכה לאפשר לאדם אחד לפחות לעמוד בתוכה" . אחד שכן סגור בקיר . פועל יוצא של ההגדרה הנ"ל הוא שחלל המרפסת אינו בהכרח חלל שהגדרתו חד - משמעית כמו חללים פנימיים טיפוסיים במבנה . מידת הגדרת חלל המרפסת ואופן הגדרתו תלויים במידה ניכרת בתכונות המרפסת המסוימת . המרפסות שחללן מוגדר מאוד הן המרפסות המקורות, ובראשן השקועות - מקורות . המרפסות שהגדרתן החללית החלשה ביותר הן מרפסות הטרסה . כאמור, המרפסת היא מרחב ביניים בין הפנים המוחלט לחוץ המוחלט . המרפסת מתווכת בין הדירה או המבנה ובין החוץ . לרוב המרפסת מאפשרת ביצוע פעולות שונות שנוח יותר לבצען שם, ולא בתוך הדירה או המבנה, לפחות בזמנים מסוימים . השאלה אם בצדדים הפתוחים של המרפסת, כמונח כללי, חייב להופיע מעקה היא שאלה עקרונית בעלת משמעות, שכן מעקה אינו רק בבחינת אביזר בטיחות בקומות שאינן קומת קרקע . למעקה יש עוד שני תפקידים אפשריים : האחד הוא הגדרת חלל המרפסת באופן ברור יותר . תפקיד זה חשוב יותר כאשר המרפסת נטולת קירוי ; התפקיד השני והמשמעותי יותר הוא קביעת הגבול בין המרחב הציבורי למרחב פרטי . לדעתי, מעקה הוא רכיב הכרחי במרפסות שאינן 3 שכן בהיעדר מעקה אפשר ליפול מהמרפסת, ולכן משטח בקומת הקרקע, מוגבה נטול מעקה משדר שאינו מיועד לשימוש בני אדם . בקומת הקרקע מעקה מתבקש, אם כי אינו הכרחי, במרפסות שפונות למרחב ציבורי, בעיקר 1 כאשר המבנה מכיל חלל פנימי . בסטופות, למשל, שבהן אין חלל כזה, הדרישה לדלת מתייתרת . 2 בדרך כלל דופן שלמה, אבל לפעמים, בעיקר במרפסות פינתיות ובמרפסות גג, מדובר בחלקי דופן . 3 למעט במרפסות בעלות דופן מחוררת, כגון מרפסת המשרבייה והמרפסת המלטזית, שם המעקה הופך לדופן .

הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר