מבוא

עמוד:12

מבוא 12 בניגוד לחלק מרכיבי הבניין שהם בבחינת חלקים הכרחיים, כמו קירות, גגות, רצפות, דלתות, ובדרך כלל גם חלונות, המרפסת, כמו כמה רכיבים ארכיטקטוניים חשובים אחרים – דוגמת אח לחימום, ארובה, עמודים ומדרגות – אינה הכרחית . עם זאת, בדומה לרכיבים אלה, יכולה להיות לה משמעות רבה : ארכיטקטונית - אסתטית, פסיכולוגית - רגשית, אקלימית, חברתית ותפקודית מבחינות שונות . כאמור, ישנם סוגים רבים של מרפסות הנבדלים זה מזה בצורתם, באופן שבו הם מחוברים למבנה ובתפקודם . ריבוי פנים זה הופך את הגדרת המרפסת למאתגרת . לפיכך, ולפני שאעבור לגוף הספר, נראה שראוי להבהיר למה אני מתכוון כשאני אומר "מרפסת" . במילונים הגדרות המרפסת מתייחסות בדרך כלל לסוג או לסוגים מסוימים של מרפסות . באנגלית, למשל, אין מילה כללית למרפסת, בדומה למילה הכללית ל"גג" ( roof ) . יש מילים שונות המתארות מרפסות שונות . תופעה זו שכיחה גם בשפות אחרות . הסבר אפשרי לכך הוא שבתרבויות רבות שבהן התעצבו שפות היו מעט סוגי מרפסות . זאת ועוד, השימושים בסוגים האלה היו שונים זה מזה שינוי מובהק, ולכן לא עלה צורך במילה כללית שקושרת ביניהם . בעברית מדוברת – שפה שנוצרה בתקופה מאוחרת בארץ ישראל – המצב מעט שונה . בישראל של מאה השנים האחרונות יש מגוון רחב של מרפסות, לכן המילה "מרפסת" יכולה לתאר מגוון רחב של מרפסות, אם כי לא את כולן . כמו כן, בעברית נהוג הצירוף מרפסת X , למשל מרפסת גן, מרפסת גג ומרפסת שירות . מכאן עולה שבעברית יש מושג כללי "מרפסת", שיש לו תכונות כלליות מסוימות אף שאין למונח זה פירוש מילוני מתאים שמתבסס על מקורות קדומים בשפה . כאמור, מבחינה מילונית גם בעברית ההגדרה ל"מרפסת" מוגבלת למדי . מילון אבן - שושן מתייחס למרפסת כאל "גזוזטרה" ומגדיר : " 1 . יציע כעין גזוזטרה לפני הבית . 2 . גזוזטרה מרווחת בקומת הקרקע" . גזוזטרה מוגדרת באותו מילון "רחבה הבולטת מקיר הבית ומוקפת במעקה" . מילון בן - יהודה מגדיר מרפסת "נסר [ לוח ] שקבוע בכותל לפני הפתחים של העלייה [ קומה גבוהה מקומת הקרקע ] , שעולים אליה בסולם וממנה נכנסים דרך הפתחים אל חדרי העלייה" . כלומר מדובר במשטח

הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר