בפתח הספר - הגניאולוגיה של האהבה: היסטוריוגרפיה משפחתית, דרמה גדולה ואקטיביזם פוליטי ביצירתו של יצחק גורמזאנו גורן

עמוד:10

10 | הגניאולוגיה של האהבה / קציעה עלון שאיכויותיו הספרותיות משניות לפונקציה שלו כמסמך היסטורי" ובהמשך – "כללו של דבר : זו סיפורת ריאליסטית לא קאנונית העומדת בשולי החיים הספרותיים ; אבל 9 למרות שכיום אנו בדומה לסיפורת הטריוויאלית, ממלאת גם היא שליחות חברתית . " מעריכים את המעברה כספר בעל איכויות ספרותיות מובהקות, ניכר כי שקד, אחד המבקרים והחוקרים הבכירים והנחשבים של אותן שנים, אינו מעריך כלל את ההישג 10 הספרותי, אולם כן מייחס ערך תיעודי לעצם העיסוק בנושא הטעון . אכן, סופרים מזרחים רבים בחרו להתבונן בעבר ההיסטורי, ומעצם התמטיקה בה בחרו, קוטלגו ספריהם כמשויכים לז'אנר הספרות המזרחית . אולם תיוג "קלאסי" זה, המניח סוג של דיכוטומיה בין "ספרות מערבית" ל"ספרות מזרחית", אינו לוכד את מלוא המורכבות שמציגה בפנינו הספרות המזרחית, וגורמזאנו גורן ומיכאל הם מייצגים מובהקים של דיאלקטיקה זו . שניהם מציגים מזיגה מיוחדת במינה האופיינית לספרות המזרחית – היותה הן מערבית יותר והן מזרחית יותר מן הספרות המשתייכת לזרם הציוני ההגמוני . קוורטט הסניורה, כמו גם ספרים אחרים של גורמזאנו גורן, מקיימים גם קווי דמיון למסורת הקומדיה האנגלית השנונה כדוגמת אוסקר ויילד, ולחן ולקלילות נוסח הרומן האנגלי הקלסי בסגנון ג'יין אוסטין, שלא לדבר על זיקתו לספרות הצרפתית בעקבות היותה של שפה זו שפת אמו . הן גורמזאנו גורן והן מיכאל מעידים על עצמם כי הם מושפעים מאוד מספרות המערב, וחשיפתם לספרות העברית הקודמת להם או בת זמנם – מועטה ביותר ( שם : 23 ) . מודוס פעולה זה, של התכווננות דו קוטבית ( הן לספרות המערב והן לספרות המזרחית ) מצוי גם כאשר אנו מבקשים למקם את יצירתו של גורמזאנו גורן, הנעה בגמישות בין האליטיסטי לעממי . זוהי פרוזה אשר מצליחה ללכוד את "הנוסחה המנצחת" : מחד, זוהי פרוזה אשר מקדם הנגישות שלה גבוה, ובו זמנית היא מנכיחה ערכים ספרותיים – עושר לשוני, עומק רגשי, מרקם מימטי מורכב . יצירתו של גורמזאנו גורן זוכה לאהבת הקוראים מחד ולאהדת הביקורת מאידך, אם כי עדיין בווליום נמוך מדי . כשם שדונה גרסיה אינה מוכרת דיה כגיבורת תרבות, אף גורמזאנו גורן עצמו אינו מוכר ככזה . ובמציאות הישראלית של היום, הן הכותב והן מושאו אינם 9 מצוטט בתוך : "למה המזרחים צריכים לחזור אל המעברה ? " דרור משעני מטעם 3 . עמוד 94 . 10 לא בכדי הספר הראשון שיצא בהוצאת בימת קדם, אותה יסד גורמזאנו גורן, הוא הספר השני בטרילוגיה שפתח הספר המעברה, והכוונה היא לספר תל אביב - מזרח

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר