|
|
עמוד:9
9 אפשרויות השמחה, שמחת הכתיבה והקריאה . לכמה מן המשוררים בספר נוצרה תדמית מסוימת, בעידודם או שלא בעידודם, ואני כקוראת חשתי כי החמצנו צדדים נוספים בשירתם . לכן, לא אחת, לקחתי את המשוררים לשבילים אחרים, ביקשתי מהם לשוחח על שירים, ש"איש מעולם לא ביקש אותם לקרוא", כדבריהם, ושהם לא התכוננו לדבר עליהם . השיחה שלנו גילתה דבר-מה בטקסטים שהם עצמם בחרו להתעלם ממנו, לא ברמת הרכילות אלא ברמת הפואטיקה, כתב היד . יצירות אמנות בכלל ושירה בפרט, מלאות בכוונות סותרות ומשמעויות מרובות, והשיחות עליהן לעולם אינן מגלות לנו את הכל . משום כך גם אין בשיחות שלי מסגרת ביוגרפית של עבר, הווה, עתיד, אלא נקודות חיים ונקודות כתיבה פואטיות, הנרקמות תוך כדי השיחה, ויוצרות גם דיוקן אחר של המשורר או המשוררת . * * * את ספר השירה הראשון קנה לי אבי . הייתי בת שש-עשרה, מתוודעת לראשונה ללב שבור . אבי המהגר, שמעולם לא קרא שירה עברית, חזר ערב אחד הביתה, ובידו קובץ שירי אהבה של יהודה עמיחי . הוא לא אמר לי דבר ופשוט הושיט לי את הספר, כאילו משהו בתוכו ידע שהשירה תוציא אותי מזה וגם תיקח אותי לאהבה הבאה . והיא אכן הפכה ל"קרוא וכתוב" שלי, לחוש נוסף . אני מבקשת להודות לכל המשוררים והמשוררות על השירה ועל השיחות, לד"ר קציעה עלון שהעניקה לספר הזה בית בהוצאת "גמא", למרכז הספר והספריות ולמשרד התרבות על התמיכה בהוצאתו לאור ולמירי ישראל על הסיוע בעבודת התמלול . לסיום אשוב אל המטבח - המטבח הוא גם המקום של הנדיבות, המקום של פתיחת הלב . הארוחה הסתיימה, הכלים פונו, והאיש או האישה מתיישבים לכתוב, לפעמים יש דברים שנותרו על השולחן והם באים אל השירה, בדומה לפסוק מספר קהלת, המקבל בהקשר זה פרשנות החורגת מן הפרשנות המקובלת : "שלח לחמך על פני המים, כי ברוב ימים תמצאנו" .
|
|